שער התבונה פרק ז – ח טבת

 

וזה לשון זוהר חדש (פרשת נח, דף כא, ע"ב): "אמר רבי עקיבא (אליעזר): אף על גב דיהווי צדיקא רבא מכל עלמא, ויימר בישא קדם קודשא בריך הוא [פירוש, שיתלונן ח"ו על הקב"ה], או דלטורין על ישראל, עונשיה סגי מן כולהון, ולא אשכחן צדיקא טבא כאליהו בכל דרא, ומשום דאמר דלטורין על ישראל וכו’ דכתיב וכו’ בה שעתא אבאיש סגיא קימה, תא חזי מה כתיב ביה (מלכים א פרק יט, ו): "ויבט והנא מראשתיו עוגת רצפים", מהו רצפים? אמר קודשא בריך הוא: כדין יאות למיכל מאן דאמר דלטורין על בני וכו’, אמר רבי יצחק: לא זז אליהו משם עד שנשבע לפני הקב"ה להורות זכותן של ישראל תמיד, וכל מי שעושה זכות הוא מקדים ואומר לפני הקב"ה כך וכך עשה עכשיו פלוני, ואינו זז משם עד שיכתבו זכותיה דההוא גברא דכתיב וכו’". עד כאן לשונו.  

 

פירוש דברי הזוהר הקדוש הנ"ל: אמר רבי עקיבא: אף על גב שיהיה צדיק גדול מכל העולם, ויאמר רע לפני הקב"ה [שיתלונן עליו] או לשון הרע על ישראל, עונשו גדול מכולם, ולא נמצא צדיק שלם כאליהו בכל הדור, ומפני שאמר לשון הרע על ישראל וכו’, ככתוב וכו’, באותה שעה חטא הרבה לפניו. בוא וראה מה כתוב שם: "והנה מראשותיו עוגפת רצפים", מהו רצפים? אמר הקב"ה: כזה ראוי להאכיל למי שמדבר לשון הרע על בני וכו’.

 

מכל זה נוכל לראות את גודל הזהירות שצריך כל אדם להיזהר בנפשו מללמד חובה על כלל ישראל, ואדרבא, ירגיל עצמו תמיד לעורר רחמים ולהזכיר זכותן, ועבור זה יהיה אהוב וחביב לפני הקב"ה כמו שמצאנו (יומא דף ע"ז בגרסת הב"ח) לעניין גבריאל בעת שעמד חוץ לפרגוד ועורר זכות על ישראל, השיב הקב"ה מי הוא זה שמלמד זכות על בני ועלייהו לגו עבור זה, עיין שם.

 

 

 

 

 

וככתוב בספרי פרשת האזינו (דברים לב, ד): "א-ל אמונה ואין עוול", שלא ברא בני אדם להיות רשעים אלא להיות צדיקים [פירוש, דאי לאו הכי, יש חס ושלום עוול בחוקו יתברך על העונש שמענישים אחר כך] וכן הוא אומר (קהלת ז, כט): "אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים".

 

וכן כתוב בתנחומא (פרשת בראשית) וזה לשונו: אשר עשה האלקים את האדם ישר, לא בראו הקב"ה שנקרא צדיק וישר את האדם בצלמו, אלא כדי להיות צדיק וישר.

 

אמר הקב"ה: אתה עשית אותו רע, תינוק היית ולא חטאת, נתגדלת וחטאת [פירוש, שהאדם ממשיך אותו על עצמו במעשיו ובענייניו, כי הקב"ה נתן כוח לאדם להיות מושל עליו, והיצר הרע יהיה לו בבחינת עבד לסייע לו באיזה עניינים לצורך התכליתי, ככתוב (שם ד, ז): "ואתה תמשול בו" וכתוב (משלי כט, כא): "מפנק מנוער עבדו" וגו’, והדברים ארוכים].

 

וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצר הרע ומרים ממנו, ואתם ממתיקים אותם, אין לך מר מן תרמוסין, ואתה שוקד לשלוק אותם ולהמתיקם במים שבע פעמים עד שהם מתוקים, וכן חרדל וצלף. ומה מרים שבראתי אותם, אתה ממתיקם לצרכך, יצר הרע המסור בידך על אחת כמה וכמה. עד כאן לשונו. (זכור למרים לח"ח זצ"ל פי"ד).