תורה נד – המשך

 

 

וצריך לשמור את העין מכח המדמה, ואפילו מי שהוא טוב עין, צריך לשמור מזה, כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה, יכול לטעות, ע"י שרואה מרחוק ונדמה לו להיפך מן האמת. על כן צריך שמירה יתירה לזה. והכח המדמה בא ע"י לשון הרע, כי כח המדמה הוא כח הבהמיות, כי גם בהמה יש לה זה הכח המדמה. והמוציא דיבה הוא נופל לבהמיות, ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות, כי מוציא דיבה הוא כסיל (משלי י’), וכשהדעת נסתלק ממנו, נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות. בבחינת (הושע ד’): כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי. כהן, היינו בחינת (ישעיה מ"א): אברהם אוהבי, בחינת (תהלים ק"י): אתה כהן, בחינת: וקמץ הכהן (ויקרא ה’). ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות, בבחינת (שם בהושע): נדמו עמי מבלי הדעת. נדמו, היינו כח המדמה:

 

ו

 

וזה הכח המדמה הוא מבקש תמיד כלי לשכון שם, ועל כן הוא מחזיר תמיד לשרות על פי שונה הלכות. ועל כן, אם הם מחדשים דבר בתורה, הוא חידוש נאה ומתקבל (ובלשון אשכנז: גלייך), כי הוא בא מכח המדמה, שהוא מדמה מילתא למילתא, אך שהרע שבו הוא יותר מהטוב. ואלו החידושים מזיקים לפרנסה, כי ע"י חידושי תורה נבראים שמים וארץ, כמו שכתוב (ישעיה נ"א): ולאמר לציון עמי אתה – אל תקרי עַמִּי אלא עִמִּי, מה אנא עבדי שמיא וארעא במילולי וכו’ (כ"ש בזוהר בהקדמה דף ה). ועל ידי זה באים כל ההשפעות והברכות לעולם, כמו שכתוב (דברים כ"ח): יפתח ה’ לך את אוצרו הטוב את השמים וכו’. אך כשהחידושים הם ע"י כח המדמה, אזי נבראין רקיעין דשוא (בזוהר שם), ועל ידם בא רעב לעולם. ואף שיש בהם גם כן טוב, שהם דברי תורה, שהם בחינת שובע, אך מחמת שהרע יותר מהטוב, על כן הרע גובר, והטוב נתבטל, בבחינת: ולא נודע כי באו אל קרבנה (בראשית מ"א), שמתגבר ח"ו, בחינת שבע שני הרעב על בחינת שבע שני השובע, שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב, עד שאין ניכר הטוב מפני הרע, בבחינת" ולא נודע וכו’ כנ"ל.

 

ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות, הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות, וקידש עליו היום, ולא נברא לו גוף, כמו שכתוב בזוהר (בראשית דף מ"ז ומ"ח, ובפ’ תרומה דף קנ"ה ע"ב) על פסוק: אשר ברא אלקים לעשות, ומבואר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה, נבראו בערב שבת בין השמשות, ובתוך כך קידש עליו היום, ונשארו רוח בלא גוף וכו’, עיין שם. ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף, הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו, והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל בדברי תורתם, על כן הוא הולך ושורה אצלם, כדי שיהיה נברא לו גוף להתלבש בו על ידם.

 

וזה שכתוב (שם בפרשה הנ"ל): ועל הישנות החלום, היינו מה שהחלום, שהוא בחינת כח המדמה, השתדלותו לשרות על השונה הלכות, כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. זה בחינת: אשר ברא אלקים לעשות הנ"ל, שהיה נכון הכל ערב שבת בין השמשות, וקידש היום, ומיהר אלקים לעשותו בלא גוף, ומחמת זה הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל.

 

וזה: חלום פרעה אחד הוא (שם), היינו חלום פרעה, שהוא בחינת כח המדמה, כח בטל, כמו שכתוב (שמות ה’): תפריעו את העם, הוא בא מאחד, היינו מאהבה, (כי אחד הוא בחינת אהבה כמבואר במקום אחר), היינו מאהבה נפולה כנ"ל, בחינת: נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת וכו’ כנ"ל. נמצא, ע"י הסתלקות הדעת, שבא ע"י לשון הרע, שהוא בחינת מוציא דיבה הוא כסיל, דהיינו שנסתלק ממנו הדעת, על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך לאהבות הבהמיות, ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות, וע"י הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה:

 

ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה: נדמו עמי וכו’ הנ"ל. וזהו: נדמו עמי מבלי הדעת – שע"י פגם הדעת מתנכר כח המדמה כנ"ל. וזהו: כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי – כי ע"י פגם הדעת נופל מאהבות דקדושה, שהם בחינת כהן כנ"ל, ואז מתגבר עליו הכח המדמה, בחינת: נדמו עמי וכו’ כנ"ל. וזהו שסיים שם בפסוק זה: ותשכח תורת אלקיך – ותשכח ודאי, כי ע"י פגם הדעת, שעל ידי זה מתגבר הכח המדמה, על ידי זה נפגם הזכרון ובא לשכחה כנ"ל. וזהו: אשכח בניך גם אני – כי ע"י שפוגם בזכרון ונופל לשכחה, על ידי זה אין לו בן זכר, כמו שמובא לעיל לענין אבשלום, שלא זכה לבן זכר מחמת זה שפגם בזכרון כנ"ל, וזהו: אשכח בניך גם אני כנ"ל:

 

ועל כן גזר פרעה על הזכרים דייקא, כי פרעה הוא בחינת הכח המדמה, שהוא כח בטל כנ"ל, שהוא מתגבר על הזכרון, שהוא בחינת בן זכר כנ"ל. כי כח המדמה, כשמתגבר ח"ו, הוא פוגם ומבטל ח"ו את הזכרון כנ"ל. וזהו (שמות א’): ויצו פרעה וכו’ כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו – היאורה דייקא, כי יאור מצרים, זה פישון (כמובא בפירש"י פ’ בראשית), היינו בחינת פי שונה הלכות (זוהר בראשית כ"ו ע"ב ובתיקון נ"ה), ששם שורה הכח המדמה כנ"ל. היינו שרצה לפגום הזכרון, שהוא בחינת בן זכר, על ידי הכח המדמה, השורה על פי שונה הלכות כנ"ל: