תפילה

 

לאחר שהאדם תיקן את הכלים כראוי כדי לקבל בהם שפע וחסד, אף על כן באמת אין האדם יודע להתפלל בשלימות, אלא רק הצדיקים האמיתיים (כי האדם צריך גם את הכלי של התפילה), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא קטז.): ‘מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים’ – ושאר בני אדם צריכים לקשר תפילתם לצדיקים האמיתיים, והם יעלו תפילתם כראוי, וימשיכו להם שפע וכל מה שהם צריכים: בנים, חיים וכו’, באופן שלא יזיק להם לנצח, חס ושלום, רק אדרבא, על ידי השפע דווקא יתתקנו וישובו אל הקב"ה.

 

לכן באמת יש בעניין זה של התפילה נפלאות ונסתרות רבות. ובאמת אסור להתעקש ולדחוק את עצמו על שום דבר בתפילתו, כי אולי באמת אי אפשר למלאות בקשתו אפילו על ידי התפילה, כי יכול הדבר להזיק לו יותר, חס ושלום, כשימלאו בקשתו. ואם ידחק ויתעקש מאוד בתפילתו, יכול להיות שיפעל אצל השם יתברך למלאות בקשתו, כי האדם יש לו כוח גדול לפעול בתפילתו, אבל לא תהיה לו טובה, חס ושלום, כי עדיין לא זכה בתפילתו לתקן הכלים בשלימות, שצריך לקבל בהם השפע שהוא רוצה.

 

נמצא אם כן, שכל זמן שאין מתפלל על צרכיו, אז כל החסרונות וכל מה שחסר לו הם לטובה גדולה עבורו, אך על ידי התפילה מתקן כלים אלה כראוי, ואז יוכל לקבל את השפע והחסד ולמלאות את כל החסרונות שלו ולא יזיק לו כלל.

 

 

בעניין ההתרחקות מהחקירות וחיזוק האמונה:

 

האלשיך הקדוש זצ"ל הרחיב דיבורו על הנאמר במשלי, ובפרט בקפיטל ז’: שם מרחיב ומזהיר להתרחק מהחוקרים, ומסביר הוא בדרך צחות נפלאה, איך הם מטעים את העולם – שבתחילה אינם מגלים את האפיקורסות והכפירות שלהם, רק מראים את את המתיקות המדומה הנראית בתחילה בדרכיהן הרעות. כמו שנאמר (משלי ה): "כי נופת תיטופנה שפתי זרה", ופירש רש"י: אפיקורסות. ואחריתה מרה כלענה.

 

ואמר: והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאישה זרה, והכוונה מהחוכמות החיצוניות שנקראות אישה זרה, כנגד חוכמת התורה שנקראת אשת חיל. ומי שבקי בהם ובדרכים שלהם יכול להבין איך הם מטעים את העולם ובפרט את בני הנעורים שהם מחנכים אותם בחינוך רע ומר שלהם, הם ממש כמו אישה המנאפת המקשטת עצמה ומדברת דברי חן ובתחילה אינה מגלה זדון ליבה, ולמראית עין מראה עצמה ככשרה עד אשר היא מטעית כל מי שניסת אחריה. כך הן הדרכים שלהם, דרכים רעות, למי שיודע מעט מדרכיהם. ועל קוטב משל זה סובב רוב ספר משלי, וכל מקום שקורא ‘כסיל ופתי המהפכים אורחות יושר’ וכו’ – כל כוונתו על אלו החכמים להרע, שנקראו כסילים ופתאים.

 

ואי אפשר להאריך בזה, כי הם אומרים את ההיפך ממש, ומביאים ראיות ממשלי דווקא ומכל שאר כתבי הקדוש לדרכיהם הרעות, כי תורתנו הקדושה יש בה סם חיים למי שזוכה, ומי שלא זוכה נעשית לו סם מוות, כמו שאמרו חז"ל על פסוק (הושע יד): "כי ישרים דרכי ה’ צדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם".

 

על כן המתעקש ללכת בדרכיהם הרעות לא יועילו רוב הדברים, ולאדם החפץ באמת יספיקו דברינו אליו, לחזק נפשו ודעתו ולעמוד כעמוד ברזל נגדם ולשבר "מתלעות עוול" (איוב כט). והקב"ה יגלה האמת במהרה. אכי"ר.

 

        

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.