חלק ב-תורה ח- המשך

 

אייתי קומצא – זהו בחינות התפילה של הבעל כח, שהיא בבחינת קימוץ ודין, בחינות כמה עוז הנ"ל. ונקבוה – זה בחינת: נקבת במטיו ראש פרזיו (חבקוק ג). כי ע"י התפילה, שהיא בבחינת קימוץ ודין של הבעל כח הנ"ל, שהוא בבחינת מטה עוז, על ידה משברין ומכניעין אותו כנ"ל. כי היא עומדת בבית הבליעה שלו, בבחינת: בצווארו ילין עוז. וזהו: ונחית אצוואריה – שהיא עומדת בצווארו, בבחינת: בצווארו ילין עוז כנ"ל. וזהו: בעא למישלפיה – כי הוא מוכרח להוציא ולהקיא כל הקדושות של התפילות והדעת שבלע, בבחינת: חיל בלע ויקיאנו כנ"ל.

 

וזהו: משכוה שיניה וכו’ – כי לא די שהוא מקיא ומוציא קדושת תפילת ישראל וכו’, אף גם מבטנו יורישנו אל, היינו שמוכרח להוציא עצמות חיותו ממש, שזהו בחינת גרים. וזהו בחינת: משכוה שיניה, בחינת: מעיו עשת שן (ש"ה ה), היינו שמוכרח להוציא עצמות חיותו מתוך קרבו ומעיו, בבחינת: מבטנו יורישנו אל, בחינת: רדה בקרב אויביך, כנ"ל.

 

משה כמה הוי, עשר אמין – משה הוא בחינת נבואה, כי משה רבן של כל הנביאים. וזה בחינת עשר אמין, בחינת עשרה מדריגות של נבואה. כי ע"י מטה עוז הנ"ל, שעל ידו נתגלה הכבוד כנ"ל, על ידי זה זוכין לנבואה כנ"ל.

 

שקל נרגא בת עשר אמין – נרגא זה בחינת כלי מלאכה של מעשה בראשית, וזהו: בת עשר אמין – בחינת עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שהם בחינת כלי מלאכה של מעשה בראשית, כי ע"י נבואה זוכין לאמונה, שהיא בחינת עשרה מאמרות, שהם כלי מלאכה של מעשה בראשית, כי ע"י אמונה מאמינים בחידוש העולם, שהשם יתברך ברא הכל בעשרה מאמרות כנ"ל. וע"י אמונה זוכין לחידוש העולם שלעתיד, ואז יתער שיר חדש הנ"ל, וזהו: ושוור עשר אמין – זה בחינת השיר שלעתיד, שהוא שיר פשוט וכו’, שהוא יוד אותיות, בחינת עשר אמין.

 

וזה: ושוור – זה בחינת (ש"ה ב’): מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות. הרים וגבעות הם בחינת ריחות, בבחינת (שם ד): אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה, היינו הריחות הגדילים בגן ע"י קול הניגון שהוא משקה את הגן כנ"ל. וזה בחינת: מדלג על ההרים מקפץ וכו’ – זה בחינת הניגון הנ"ל, שעל ידו גדילים הריחות, שהם בחינת הרים וגבעות. וזהו: מדלג וכו’ – זה בחינת המידות של הניגון, שקורין "מאסין", שהם נעשין ע"י דילוג וקפיצה על הנימין שבכינור. וזהו בחינת ושוור עשר אמין, היינו בחינת הניגון הנ"ל, שהוא בחינת: מדלג על ההרים וכו’ כנ"ל, כי ע"י בחינת הנ"ל, זוכין לזה הניגון. וזה הניגון הוא בחינת הקול הנ"ל, בחינת קול יעקב, שהוא מכניע עקב דסיטרא אחרא, וזהו: ומחייה בקרסוליה וקטליה – שהכה והכניע עקב דסיטרא אחרא ע"י בחינת קול הניגון הנ"ל, שהוא בחינת קול יעקב, שהוא מכניע עקב דסיטרא אחרא, בבחינת: וידו אוחזת בעקב עשו, כנ"ל: