חלק ב-תורה ח- המשך

וזה פירוש מאמר רבותינו ז"ל על עוג מלך הבשן: אמר: מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי. אזיל ואיעקר טורא בת תלתא פרסי, ואישדי עליהו. עקר טורא בת תלתא פרסי, ואותביה ארישיה. אייתי עליה קומצא ונקבוה, ונחית עליה אצוואריה. בעא למישלפיה, משכוה שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא. משה כמה הוי עשר אמין. שקל נרגא בת עשר אמין, ושוור עשר אמין, ומחייה בקרסוליה, וקטליה (ברכות נד, ע"ב) :

 

כי עוג היה אחיזתו בימין, כמובא (זוהר חקת דף קפד), והיה יונק מבחינת הדעת דקדושה, כי מסיטרא דימינא מוחא חיוורא ככספא (תיקון ע, דף קיח), ועל כן רצה להתגבר על ישראל. וזה שאמר: מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי. מחנה ישראל – זה בחינת קדושת המחנה של ישראל, בחינת (דברים כ"ג): והיה מחניך קדוש. ועיקר קדושת מחנה ישראל הוא ע"י שמירה מתאוות ניאוף, מבחינת מקרה לילה ח"ו, כמו שכתוב שם בפרשה. ועיקר השמירה מתאוה זו הוא על ידי בחינות תלתא פרסי, היינו תלת מוחין, שכל אחד ואחד הוא מחיצה פרוסה בפני תאוה זו כנ"ל.

 

וזהו: מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי – היינו עיקר הקדושה של מחנה ישראל, שיהיו קדושים מתאוה זו, ממקרה, לילה ח"ו, הוא ע"י בחינת תלתא פרסי, היינו תלת מוחין, שהם מחיצה פרוסה בפני התאוה ההיא כנ"ל.

 

אזיל ואיעקר טורא גת תלתא פרסי, ואישדי עליהו. טורא זה בחינת התפילה, בבחינת: והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי. וזהו: בת תלתא פרסי, כי התפילה נמשכת גם כן משלוש המוחין, שהם בחינת מחיצות פרוסות, שמשם נמשך שלושה מיני רחמנות, שהם בחינת שלוש תפילות ביום כנ"ל, היינו שהסיטרא אחרא, שיש לה יניקה מן הדעת ח"ו, בחינת עוג, היא רוצה לעקור ח"ו תפילות ישראל, להמשיכם אליהם ולבולעם ח"ו כנ"ל. וזהו שאמר: ואישדי עליהו, כי עיקר רצונו הוא רק להמשיך אליו תפילות ישראל להתאחז בהם, אבל אח"כ כשהם אצלו ח"ו, אזי מרוצה לחזור ולהשליכם על ישראל, כי מאחר שכבר ינק מהם, אזי אע"פ שהוא מעצמו מחזיר ומשליכם לישראל, עדיין הם פגומים ע"י שיש לו יניקה מהם, כי רחמי רשעים אכזרי כנ"ל, ועל כן כשהוא יונק ח"ו מהרחמנות ומתפילות ישראל, אע"פ שהוא נותנם מעצמו לישראל, אעפ"כ הם פגומים ע"י אחיזתו בהם כנ"ל. וזה שאמר: ואישדי עליהו, כי אח"כ שיעקרם ויבלעם ח"ו, הוא רוצה לחזור ולהשליכם לישראל, כי כבר הם פגומים על ידו כנ"ל.

 

[כי מאחר שהסיטרא אחרא לא נכנעת, רק מעצמה היא מחזרת לישראל, על כן הם פגומים, אבל כשמוציאין ממנו בעל כורחו, ע"י מטה עוז כנ"ל, אזי הסיטרא אחרא נכנעת לגמרי, ואז חוזר הכל אל הקדושה בשלימות, והבן – נראה לי].

 

אזל עקר טורא בת תלתא פרסי ואותביה ברישיה – היינו שהתגבר ועקר תפילות ישראל, שהם בחינת טורא בת תלתא פרסי כנ"ל, ואותביה ברישיה – שהמשיך התפילות שהם בחינות דעת ורחמים, לתוך הראש והמוח שלו, שזה בחינת: והנחש היה ערום כנ"ל.