השען וכוח ההפצה

אם הייתי אומר לך שתוך זמן קצר, בלי מאמץ מי-יודע-מה, תוכל להיות אדם רם במעלה, משהו שלא חשבת עליו, היית מאמין לי?

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 06.04.21

אם הייתי אומר לך שתוך
זמן קצר, בלי מאמץ מי-יודע-מה,
תוכל להיות אדם רם במעלה,
משהו שלא חשבת עליו, היית
מאמין לי?

אם הייתי אומר לך שתוך זמן קצר, בלי מאמץ מי-יודע-מה, היית יכול להגיע לדרגה של איזה צדיק נסתר או תלמיד חכם עתק, היית מאמין לי?

לא אני אומר, אחי אהובי – אלו הן מילותיו של שלמה המלך, שאמר (משלי א, ד): "לתת לפתאים ערמה".

כדי לעמוד על דעתו הקדושה של שלמה המלך ע"ה, צריך להבדיל בין פתי לבין תם, ובין ערמה לבין מרמה. אחרת, ניתן לחשוב ש"משלי" רוצה שנלמד תמימים כיצד לרמות, חס ושלום.

אכן, מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין (ראה פרי צדיק, פרשת החודש, אות ט), כי הפתי הוא כמו תם שאינו יודע לרמות ופיו וליבו שווים. ואין בו עצות וגם אינו יודע ליישב את עצמו ולברר את האמת, וכמו שנאמר פתי יאמין לכל דבר. רק תם הוא הטוב שבפתיות שצריך ממנו לעבודת ה’ לפרקים.

יעקב אבינו נקרא "תם" לפני שלמד ארבע-עשרה שנה בבית מדרשם של שם ועבר. אך אחר כך, הוא הגיע למדרגה של תלמיד חכם. עליו נאמר "אחיו ברמאות" (ראה מגילה יג, ע"ב). כלומר, צריך את כוח תחכום התורה מצד הטוב, שהיא "ערמה" כפי שנאמר ערום ביראה (ראה ברכות יז, ע"א) כדי להתנגד לכוח הרע שבתחכום, שהוא מרמה.

זה לא מספיק שיידע האדם בעצמו כיצד להילחם עם היצר הרע – הוא צריך ללמד לאחרים. רבי יעקב מעמדן מלמד (יעב"ץ על אבות ג, יא) שישנן שלוש מדרגות בעניין שלמות האדם:

הראשונה – שילמד לדעת חכמה ומוסר.
השנייה – שיקיים בפועל מה שלמד.
השלישית – שישפיע לאחרים.

כלומר, שיקרב רחוקים ויפיץ אמונה בעולם, כדי לזכות את הרבים שגם הם יעבדו את השם. זהו תיקון העולם שמביא הן את המפיץ והן את העולם כולו לשלמות.

רבים דואגים להשלים את עצמם בטענה של "עניי ביתך קודמים", ולא שמים לב לאחיהם האביונים מבחינה רוחנית. טעות היא בידם כפי שכותב בעל ה"חובות הלבבות" (שער אהבת ה’, פרק ו’): "וראוי לך, אחי, לדעת, כי זכויות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתיקון נפשו לא-להים, יתברך, ואילו היה קרוב למלאכים (לנביאים) במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו, אינם כזכיות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא, שזכיותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל הזמנים". מי לא ישתומם ויתפעל מהדברים הקדושים האלה?

לפי דבריו של ה"חובות", מי שמתקרב לדרגה של נביא ומלאך בקדושה ובמידות טובות אינו יכול לעמוד במחיצתו של יהודי מן השורה שמזכה אחרים בספרים ובדיסקים של אמונה, ועל ידי זה מפיץ דעת השם יתברך בעולם. ואם קשה לך להבין, אמשול לך משל:

היו שני שענים וצורפים בעיר הגדולה לייפציג. אחד היה מומחה גדול ועצום, בקי בכל הרזים המכאניים של כל סוגי השעונים וגם אמן מוכשר בכל הקשור לצורפות זהב, בעל יכולת לספק תכשיטים לבני המלוכה ולאצילי המדינה. השני, לעומתו, היה איש פשוט ולא מוכשר במיוחד, אך חביב ובעל רצון טוב.

השען המומחה החליט לייצר שעון מהודר עבודת-יד שאין כדוגמתו בכל הממלכה. היה זה שעון מדויק להפליא בו שובצו שביבי יהלומים בתוך מסגרת של זהב לבן המעוצב בצורה של נזר זעיר שאין דומה לו ביופיו בכל העולם. היה זה מעשה אומן הראוי למלכה. אכן, המלכה קנתה את השעון במחיר היקר של חמשת אלפים זהובים, עובר לסוחר. ואפילו אם מורידים את ההוצאות בגין חומרי הגלם – יהלומים, זהב, וחלקי שעון עדינים – אותם הביא ממדינת שוויץ בשווי אלף זהובים – עדיין נשאר לשען המומחה רווח נאה של ארבעת אלפים זהובים תמורת שלוש השנים בהן השקיע בעיצוב וייצור השעון.

השען הפשוט יישב את עצמו היטב. "הרי אני לא אומן, ולא אוכל לעשות שעון למלכים או לדוכסים, מה לי בחלונות הגבוהים האלה?" הוא הכיר היטב את המגבלות של עצמו. הוא ידע להתיך זהב ולרתכו, והיה מסוגל להגדיל או להקטין טבעת או צמיד, ותו לו. גם לא הייתה לו שליטה במלאכתו שתאפשר לו לייצר שעונים משל עצמו. סך הכל, ידע לתקן שעונים ישנים. ברוך השם, לא חסרה לו עבודה כי כולם הזדקקו לשרותיו מדי פעם, בין אם לתקן שעון יד, שעון כיס, או שעון עומד כפי שהיו בימים ההם. גם לא היו לו הוצאות, כי השכיל לפרק את השעונים הישנים והמקולקלים שאיש לא רצה, וניצל את חלקיהם הטובים לתיקון שעונים אחרים. הוא לא הרוויח הרבה על כל שעון אך התמיד מאוד. בכל יום היה מתקן עשרה שעונים וקיבל זהוב אחד על כל תיקון, סך הכל עשרה זהובים ליום. במשך שלוש שנים, הרוויח תשעת אלפים זהובים. השען הפשוט הזה – שתיקן שעונים פשוטים לכל דכפין, קטנים במעלה וגדולים כאחת – הרוויח כפול ויותר מאשר הרוויח המומחה. עד כאן המשל…

קל להבין, שהצדיק הלומד תורה לעצמו נמשל לשען המומחה הבונה שעון אחד למלך או למלכה במשך שלוש שנים, ואילו השען הפשוט מזכה את כולם בשעונים. בזכותו, כל המדינה מדייקת בלוח הזמנים ולא רק המלך. שכרו הרבה מאוד.

באותו הקשר, ברגע שאתה מפיץ דיסקים וספרים של אמונה, ובזכותך מישהו אחר קורא, שומע, לומד ומתחזק באמונה, אתה בדיוק אותו ש"מורה בני אדם אל הדרך הטובה", אותו מזכה הרבים אודותיו דיבר בעל ה"חובות הלבבות" הקדוש. לא משנה אם אתה "שען פשוט", אתה מרוויח יותר מהצורף המומחה של המלך.

קוראים יקרים, הסתכלו בשעון שברשותכם – הגיע הזמן להפיץ. קחו חופן דיסקים וחבילת ספרים וצאו לדרך, ונזכה כולנו לגאולה ולתיקון העולם באמת ובימינו, אמן!

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה