תודה זה לא פטנט

אם אתה אומר תודה בגלל
ששמעת שצריך לעשות את זה,
אז מה הפלא שלא נושעת? תודה
זה לא פטנט! תודה זאת עבודה!

בלא מעט מאמרים הסברתי, שאדם רואה תמיד ישועות כאשר הוא עוסק בעבודת התודה וההודאה לבורא, ולא בכדי. יש לזה מספר סיבות:

מציאת חן

על ידי ההודאה אדם מוצא חן בעיני השם ומצבו נוגע, כביכול, בליבו של השם, כפי שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה א): "כאשר אדם מבקש איזה דבר, אזי על ידי שיש לדברים חן נעשה כביכול מקום בליבו של מי שמבקשים ממנו, ונעשה בו רצון לקבל את התפילה והבקשה". כך הוא הדבר בנושא התודה-הודאה, שעל ידה הדברים מקבלים חן ומתקבלים ברצון. וכל אחד יכול לראות זאת ממש בחוש, כי כאשר אדם מודה לו באמת על חסד שעשה עימו, או כל דבר אחר, יש לו חשק גדול לעזור לו עוד ועוד. לעומת זאת, כאשר הוא נתקל באדם שלא יודע להכיר טובה, ליבו נסגר ואין לו שום רצון לעזור או לתת לו. ויש אפילו איסור מהתורה לעשות לאדם כזה טובה, מכיוון שאינו מכיר בטובה ולא מודה עליה.

בדרך שתרצה ללכת – יוליכו אותך

ישנו כלל האומר ש"בדרך שאדם רוצה ללכת – מוליכין אותו", וכאשר אדם מאמין שהכל לטובה, מנהיגים אותו כפי האמונה שלו. ובאמת, הכל מתהפך לו לטובה מול עיניו המשתאות לנוכח השינויים וההטבות. אולם, אדם שטועה וחושב שיש, חלילה, רע בעולם מתנהגים אליו כפי אמונתו, לכן הכל הולך לו הפוך מרצונו.

אתה תמיד מחובר

אדם שמודה על הכל, מיד הוא מתקשר אל תכלית כל בריאת העולם, שהיא: לגלות את רחמנותו של הבורא יתברך, כמו שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה סד): "כי השם יתברך מחמת רחמנותו ברא את העולם וכו’". כאשר אדם מאמין שהכל טוב ואין שום רע בעולם, וכל מה שעובר עליו – הכל ברחמיו של השם, לכן הוא מודה להשם על הכל – הוא מקושר עם הבורא בעצם התכלית שהייתה לו בבריאת עולמו. פעולה זו ממתיקה מאוד את כל הדינים, משום שאין הדין נמתק אלא בשורשו. וכשאדם עולה אל שורש בריאת העולם, זה ממתיק את כל הדינים שהשתלשלו אחרי בריאת העולם.

מקבלים אותך באהבה וברחמים

דברם אלו מובאים בשם הרב מסלונים זצ"ל: כאשר אדם מודה להשם הוא מקבל את הנהגתו של השם עימו, ואז, מידה כנגד מידה, השם מקבל את ההתנהגות שלו כמו שהיא בלי דינים, רק באהבה וברחמים.

אדם שחי עם האמונה שהכל חסד וטובה, והוא מאמין שגם הצער הוא לטובה – שהרי הבורא כל כך מיטיב עמו וגם זה לטובה, והוא גם מודה על הקשיים – על יד זה הוא ממתיק את כל הדין. כי מהו הגורם העיקרי שמעורר על האדם דינים? התנגדותו להנהגת השם עימו, וכתוצאה, מתעוררת מידת הדין המקנאת לכבוד השם על מה שאדם חושב, למשל: השם לא צודק בהנהגה שלו, חס ושלום, וכן הלאה. לכן, כאשר אדם מודה ושמח בכל מה שעובר עליו הוא לא יסבול ממידת הדין.

אם כן, המסקנה המתבקשת כאן, היא להבין שאם יש לך צרות כאלה ואחרות – זה בגלל שאינך אומר תודה. אם תודה על הכל, בודאי תהיה מוכרח להיוושע. אמת? בודאי. אז איך אפשר להסביר את המצב הבא: אנשים אכן מודים ולא נושעים! כך טען בפני יהודי אחד, ואמר לי: "אני אומר רק תודה ותודה ותודה… ולא נושע!"

אמרתי לו: "אתה אמנם אומר תודה, אבל רק בגלל ששמעת שצריך לומר תודה, לא בגלל שאתה מאמין שהכל לטובה, לכן אתה לא נושע. אבל עליך לדעת דבר חשוב מאוד: כל זמן שאינך מאמין שהכל לטובה, התודה שלך אינה התודה שתביא עימה את הבשורה והישועה, אפילו אם תאמר תודה אלף פעמים! זה אמנם יעזור מעט בהמתקת הדינים, הרי בסופו של דבר אתה אומר תודה ולא מתבכיין והדיבור משפיע על הנפש, אבל זה לא ישיג את המטרה ויפעל את הפעולה שאתה צריך, אם לא תעמיק את האמונה שלך שהכל, אבל הכל, בהשגחה ולטובה".

על האדם לומר תודה במלוא מובן המילה ובאמת! אני לא מבין כלום! גם לא את ההנהגה של השם. אם כך השם רוצה – זה בודאי טוב. תודה רבה לך בורא עולם. אני שמח בכל מה שאתה עושה איתי ומודה לך על זה מכל הלב!

וזה לא רק אדם אחד. הרבה אנשים פונים אלי ואומרים לי: אמרתי תודה וזה לא עוזר לי… אבל זה מכיוון שהם לא מקבלים את הנהגתו של הבורא ואינם מרוצים ממה שעובר עליהם. הם אומרים תודה כי כך שמעו. זאת לא תודה! תודה אמיתית היא רק כאשר אדם מודה בשמחה אמיתית, בדיוק כפי שהיה מודה על דבר שמח וטוב שקרה לו, כך הוא גם צריך לשמוח על הדבר ‘הרע’ ולהודות על זה. זאת תודה שתושיע אותו ואת כל העולם כולו.

וכאשר אדם מודה, אבל לפי דעתו מה שקרה לו זה רע, לכן גם התודה שלו נשמעת כפי שהיא נשמעת, וכל רצונו הוא רק לפעול ישועה. במקרה זה הוא, למעשה, משקר. כי לדעתו, היה עליו להתלונן ולבכות. הרי כיצד ייוושע מתודה כזו שנאמרה בלי אמת? וכי שקר יכול להביא לאדם ישועה? לא. רק האמת מושיעה את האדם. אז תגיד תודה באמת ובאמונה ותאמין שהכל לטובה. ‘בורא עולם, אני מאמין שכל מה שאתה עושה הוא לטובה. אני אמנם לא מבין מה אתה עושה, אבל תודה רבה לך’…

כאשר אדם אומר תודה אבל אינו נושע, זה כנראה משום שהפך את התודה לבקשה… הוא משתמש במילה זו במקום במילה בבקשה כי זה יותר "יעיל", כביכול. אז מה הפלא שהוא לא רואה ישועה? הרי תכלית ההודאה היא באמת להודות להשם מתוך אמונה שכל מה שקורה איתו זה הכי טוב, ומזה גם יגיע להכרה שהטוב ביותר בשבילו יוביל אותו לעשות תשובה, וממילא גם רצונו להיוושע זה רק מצד הרצון להתקרב להשם, ולא להיפטר מהצרה.

ואדם, שכל כוונתו היא להתקרב להשם, באמת שמח עם כל מה שעובר עליו. זה מקרב אותו לבורא. וגם כאשר הוא מבקש ישועה, עיקר כוונתו בזה היא על ישועת הנפש שהבורא רוצה לתת לו, כלומר לחזור בתשובה. ולמרות שהוא באמת פועל בתפילתו ישועות, אולם זה בא ממילא ולא כמטרה.

אדם שכל רצונו לפעול ישועה כמטרה – זו אנוכיות לשמה, בדיוק כמו אותם אנשים שמתקרבים לצדיקים כדי לזכות בישועות. הרי באותה מידה הם יכולים לפנות לרופא אם היו יודעים שהוא יכול להושיע אותם… כך הוא גם האדם שמתבודד במטרה לפעול ישועות, אבל ההתקרבות לבורא לא מעניינת אותו. ממילא, המטרה שלו לא הושגה ולכן הוא לא מסיר את הצרה מדרכו. כי הצרה, נועדה לקרב אותו להשם והיא רק הסיבה שתוביל אותו להתקרב יותר ויותר אל הבורא, וכמובן, על ידי הודאה אמיתית.

אז לכל אותם אנשים שפונים אלי, ואומרים לי שהם מודים אבל הצרות לא נפתרות, אני אומר: נכון, אתה צודק. אני יודע שאתה אומר תודה. אבל זה בגלל ששמעת שצריך לעשות את זה. אבל, אם תעמיק בזה, תגלה שאתה אומר תודה בבכיינות. אתה בוכה ומתלונן, אבל מחלף את המילה ‘תלונה’ במילה ‘תודה’. תודה כזאת, שבאה ממקום של בכיינות, לא פותרת שום בעיה. רק תודה שבאה מתוך שמחה אמיתית, מתוך אמונה שכל מה שהשם עושה – הכל טוב ולטובה הוא עושה – ועל זה אתה באמת מודה, זאת התודה שתביא לך את הישועה.

לכן, בשלב הראשון, קודם כל על האדם להאמין בהשם, וכל מה שהוא מעביר אותך – זה טוב – ורק לאחר מכן להודות. לכן, לפני שאומרים תודה צריך לבקש מבורא עולם: ‘תן לי להאמין בך, הרי מי עשה את זה? אתה! אז בודאי שזה טוב. כל מה שאתה עושה – הכל לטובתי…’ כשיש לאדם לפחות התחלה כזאת, הוא בהחלט יכול להתחיל להודות.

דבר נוסף, אל תגיד סתם תודה בלי לחשוב. כי גם אם אדם לא מתבכיין, אלא מודה בלי לחשוב, ואז הוא מסתכל על השעון ואומר: ‘הנה, אמרתי עשר דקות תודה. זהו’. ברור שזה לא רציני, או כמו שנוהגים לומר: ‘אל תעשה צחוק מהעבודה’…

אל תעשה מהתודה פטנט. תאמין באמת שהכל לטובה. אם יש לך צרה גדולה, אתה צריך אמונה גדולה יותר, ותודה יותר אמיתית. זכור! תודה אינה פטנט, תודה זו אמונה בשלמות – שהכל לטובה והכל מאת השם, ושאתה שמח עם כל מה שהשם עושה איתך!

ואם זו כוונתו של האדם, אז התודה אכן תושיע אותו. ולא רק, אלא את כל העולם כולו. אמן כן יהי רצון.