א,ב,ג או ש,ת,ר?

ככל שלאגו שלך יש יותר מה לומר,
צפה לכך שחייך יראו כמו ש, ת, ר…
הרבה בלגאן, תוהו ובוהו ממש. אל
תחשוב אפילו בכיוון של א, ב, ג.
 
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו מספר עקרונות מאירי עיניים בספרו המפורסם – ליקוטי מוהר"ן (ח"ב, תורה פב). בתורה זו רבי נחמן מגלה לנו, שלפעמים החיים 'הולכים' על פי התוכניות והציפיות שלנו, ולפעמים שום דבר לא הולך כמו שאנו רוצים. והסיבה לכך שדברים משתבשים ולא קורים כפי שאנו רוצים, היא בגלל דפוס חשיבה שגוי שרובנו, משום מה, דוגלים בו: אנחנו השולטים, אנחנו המנהיגים, ואנחנו המובילים. מבחינה רוחנית, התמונה מאוד ברורה – האגו הנפוח שלנו נדחף והורס לנו הכל.
 
אבל, כבני אדם בשר ודם, עלינו להבין (ולהרבה אנשים קשה מאוד להשלים עם עובדה זו) שאנחנו לא שולטים בכלום. יש שליט לעולם. יש בורא לעולם שהוא, ורק הוא, ברא ומנהיג אותו – השם יתברך. רבי נחמן מסביר לנו שאם אנו חיים את חיינו על פי תורת השם הכל הולך לנו חלק וישר, כמו שצריך. אולם, ברגע שחודרים למוחנו רעיונות-שווא, כאילו אנחנו מנהלים את ההצגה (גדלות שבאה מתוך גאווה) – הכל מתקלקל. הפנצ'רים בדרך קורים אחד אחרי השני. אשליה שבאה מרעיונות-שווא כאלה, כשבעצם אנו אומרים במילים אחרות 'אני הבוס', היא כמו לשים סוכר במיכל הדלק. נו לך תתניע את הרכב עכשיו…
 
כשאנחנו מדברים על הדברים הבסיסיים, אנו מציינים אותם כ – א"ב של סדר הדברים. "א,ב,ג" – זה הסדר הנכון של אותיות הא"ב. רבי נחמן מתאר חיים שהולכים חלק וישר כ – א,ב,ג – הסדר הנכון של האותיות. אבל הוא מגלה לנו, שכאשר האגו של האדם נדחף לדרכו הוא מקלקל והורס לו את החיים ממש, וסדר האותיות – א,ב,ג הופך ל – ש,ת,ר – כאוס של ממש. הכל מתהפך והחיים הופכים לבלגאן אחד גדול.
 
ועם דברים מאירי עיניים אלה, כל שעלינו לעשות כדי שיהיה לנו סדר בחיים או להחזיר את הסדר על כנו, הוא להשליך מעלינו את האנוכיות, את האגואיזם שמפריע והורס לנו כל הזמן. והשם, ברחמיו המרובים עלינו, מתכנן לנו את החיים עם הרבה הזדמנויות לעשות זאת.
 
קחו את חיי הנישואין לדוגמא. אם אחד מבני הזוג הוא אדם אנוכי, חיי הנישואין הופכים לאסון של ממש. אחד משניהם יהיה אומלל. כי הדרך היחידה להצליח בזוגיות, להשיג שלום בית אמיתי, לחיות חיים ישרים וחלקים עם קשר מספק ומשמח – היא להוציא את האגו מהחיים.
 
פרמטר נוסף והכרחי לחיים ישרים וחלקים הוא – אמונה. את האמונה אפשר לבטא בשלוש מילים: "אין עוד מלבדו". השם הוא המנהיג היחיד, הכל בא ממנו, וכל מה שהוא עושה – לטובה הוא עושה. לכל דבר שהוא עושה ישנה מטרה עליונה וחשובה. אמונה היא לא רק מס-שפתיים, אלא היא אמונה שלמה וטהורה בהשם, כזו שנחקקת עמוק בנשמתו של האדם ומסוגלת לעקור את הרגשות השליליים הכי דקים, כמו עצבות וייאוש.
 
העולם הזה הוא 'קרקע טובה' להוכיח לנו עד כמה אנו צריכים לעבוד על מידותינו, לעשות טיפול שורש ולעקור מתוכנו מידות לא ראויות – אנוכיות, כעס וכו', ולחזק את האמונה שלנו.
 
כי אגואיזם ואמונה הם שני דברים שאינם מתקיימים זה לצד זה. האמונה מכתירה את השם כמנהיג הבלעדי, ואילו האגואיזם טוען ש'אף אחד לא יגיד לי מה לעשות – אני הבוס'… ככל שלאגו יש יותר מה לומר, צפה לכך שחייך יראו כמו ש,ת,ר… הרבה בלגאן, תוהו ובוהו ממש. אל תחשוב אפילו בכיוון של א,ב,ג…
 
כשאתם קוראים שורות אלה, מן הסתם, היצר הרע שלכם חג סביב האוזן שלכם כמו יתוש ולוחש לכם: 'אל תקשיבו למה שהוא אומר לכם, כל העניין הזה של האגו והאמונה, הכל שטויות, אני מכיר הרבה אנשים אנוכיים והם סופר-מצליחנים…' עצרו! היצר הרע לא מראה לכם מה קורה באמת מאחורי הקלעים. אולי אותו אדם אנוכי שהוא סיפר לך עליו, הסופר-מצליח, עושה הרבה כסף, אבל את הרוב הוא משלם כדמי מזונות לשלוש הנשים להן היה נשוי? אולי הילדים שלו סובלים מבעיות נפשיות? ראיתי דברים כאלה במו עיניי ממש. ואולי הוא ואשתו לא סוגרים את היום בלי שקית התרופות? גם את זה ראיתי. אתם יכולים להיות בטוחים, במקום בו האגו וחוסר האמונה שולטים, החיים בכלל לא הולכים ישר וחלק כפי שאנשים חושבים.
 
עם אמונה אדם 'זורם' עם השם. הוא יודע שכל דבר בחייו, עד הפרט הקטן ביותר – הכל מאת השם, ושבורא עולם עושה הכל לטובה ולטובתו הנצחית. לכן הוא מודה לבורא עולם על הכל והוא שמח תמיד. ומנקודת מבט זו, החיים שלו תמיד יהיו חלקים ונעימים גם כשדברים נראים כמו בערבוביה ובכלל ולא על פי התוכנית.
 
נניח שהתעוררתם מאוחר בבוקר ואתם מאוד עייפים. מה בדרך כלל אדם עושה במצב כזה? 'מה? איך התעוררתי מאוחר!' הוא יצעק, 'אני מאחר… זהו, הלכה הפגישה, הפסדתי…'.
 
אל תרדפו או תאשימו את עצמכם. פשוט, אמרו 'תודה רבה לך השם על העייפות, על האיחור, על הקימה המאוחרת'. לא, אתם לא אנשים עצלנים, ואל תיתנו ליצר הרע לשכנע אתכם שאתם כן! כי עם אמונה, כל המחשבות השליליות מוצאות עצמן בדרך אל פח האשפה. אין שום רע והכל טוב, כי הכל מאת השם. והשם? הוא המלך! אז הירגעו, נשמו עמוק, כי יש לכם את כל הסיבות לומר לבורא עולם תודה.
 
כאשר אדם מבין ומפנים שהכל מאת השם והכל לטובה, כל חייו הופכים ישרים וחלקים ממש כמו א,ב,ג… אבל אם אדם הולך נגד רצון השם, זה כמו לשחות נגד הזרם של המפל הכי סוער וגועש בעולם. כי לא רק שלא נגיע לשום מקום, אלא נחבט בסלעים, נכאב ונצטער.
 
פעם ניגש אלי בחור צעיר ושאל אותי: "למה אני כל הזמן חווה אכזבות בחיים? אני מתבודד כל יום שעה, אני מגיע לשיעורים של הרב, אני קורא את הספרים של הרב, מה לא בסדר אצלי?"
 
"שום דבר" השבתי. "חיזוק האמונה זו עבודה של כל החיים. כל זמן שאתה חי אתה עוסק בזה". אנו כל הזמן מתקדמים ומטפסים במעלה הסולם, רואים איך הדברים שפעם הציקו לנו כבר לא מציקים. אבל ככל שאנו עולים בסולם הרוחני, המבחנים נעשים קשים יותר. אנחנו לא מתייאשים, אלא רק מתחזקים באמונה. והשכר הגדול והטוב ביותר הוא ההתקרבות התמידית שלנו אל השם יתברך. וכמו שילד לא יכול להרגיש את הצמיחה הפיזית שלו, כך אנחנו – ילדיו של השם, לא תמיד יכולים להרגיש את הצמיחה הרוחנית שלנו. אבל זה לא אומר שאיננו גדלים.
 
בכל פעם שאנו נתקלים במחסום, נאמר לעצמנו שזה בדיוק הדבר שהשם רוצה, נודה לו על המכשול/מחסום/מניעה, נתחזק באמונה ונמשיך הלאה. עם דפוס חשיבה כזה החיים יהיו הרבה יותר ישרים אפילו עם מחסומים.
 
עלינו לבקש מהשם בכל יום שיעזור לנו להתחזק באמונה, להבין שהוא זה שמנהל את העולם ולא אנחנו. אם נקדיש חלק נכבד מהתפילה האישית שלנו כל יום – ההתבודדות – לאמונה, היא בודאי תגדל, לאט אבל בטוח. וזכרו, עבודה זו מצריכה התמדה, אין אמונה בדרך אינסטנט. זה מצריך אמנם מאמץ תמידי, אבל זה עובד. יהי רצון שנזכה להצליח.