חלון הזדמנויות
השנה, חזרה ועלתה בדיונים סביב שולחן החג משמעותה של מידת הדין. זה כבר קרה בעבר, אבל עכשיו אפשר לומר שהאסימון נפל. הבנתי שמדובר כאן בחלון הזדמנויות אדיר.
השנה, חזרה ועלתה בדיונים סביב
שולחן החג משמעותה של מידת הדין.
זה כבר קרה בעבר, אבל עכשיו
אפשר לומר שהאסימון נפל. הבנתי
שמדובר כאן בחלון הזדמנויות אדיר.
כל כך הרבה תובנות אני אוספת כל שנה מהתקופה של חגי תשרי. הבועה הזאת של הרוחניות, הקדושה והעיסוק המעשי במצוות שקשורות בחגים – ממלאת אותי באוויר, מחזקת ובונה אותי, ממש כמו שהחמצן בונה את השריר והפעלתו מחזקת אותו.
החגים מרככים אותי ומזכירים לי, שוב, מדוע בחרתי לעסוק בעבודת השם. הם מכוונים אותי לחזור לשורש, לאמת ולמהות, אל הקדוש ברוך הוא ולקיים את המצוות מתוך שלמות אמיתית ואהבה.
ההתמודדות עם המשפחה והילדים באופן כה אינטנסיבי, עם הרצון להיות שמחה, לא לכעוס, לכבד ולרצות את כולם, מראה כמו בזכוכית מגדלת את התיקונים שעלינו עוד לתקן, אבל גם את הפירות של עבודת המידות.
השנה, חזרה ועלתה בדיונים סביב שולחן החג משמעותה של מידת הדין. אני מניחה שכבר נחשפתי בצורה זו או אחרת לטיעונים ולהסברים על כך, אבל השנה, פתאום נפל האסימון והרגשתי את ההשפעה אפילו במעשים פשוטים בחיי היומיום שלי.
אקדים ואסביר שהמילה דין תמיד גרמה לי להתרחק ולהיאטם, ואולי בגלל זה העדפתי לא להטמיע את הדיונים סביבה. הדימוי שהתלווה אליה תמיד הוא של הקפדה וקשיחות. ואני, הרי בן אדם רך וחיובי, שוחר שלום וזורם עם ההרמוניה והאנרגיות של העולם. לא מתאים לי לשפוט את הכל כל הזמן. 'זה ממש לא בא לי טוב' כמו שאומרים…
אבל השנה, פעם ראשונה הבנתי שדין זה לאו דווקא דבר רע ואכזרי , קשוח וחמור כמו שתפסתי את זה. השנה אני בוחרת לאמץ השקפת עולם אחרת, אחת שבה הדין הוא בעצם חיובי, כי רק אם נקפיד עליו יצמח ממנו חסד גדול.
"יום הדין", "לתת את הדין", "דין וחשבון", ועוד אמרות כאלו שנראו לי בזמנו מאיימות, הפכו לפתע לחוברת הוראות איך לחיות נכון ולזכות בתוצאות חיוביות. למדתי איך כדאי לזרום עם הדין שבחיים, אבל בשחייה מבריאה ובלי להיסחף בזרם בלי שליטה.
העולם נברא לכתחילה בדין, אך לא היה יכול להתקיים עליו לבדו. לכן ברא הקדוש ברוך הוא רחמים. אין רחמים וחסד ללא הדין, ואין דין בלעדיהם.
אנחנו נותנים את הדין כל הזמן בחיינו, כי אם נוותר עליו אז נאלץ לוותר גם על החסד שנברא ממנו.
למשל, אם נרצה לבנות בית ולא ניתן את הדין על תכנונו הנכון, אז במקרה הטוב יצא לנו בית לא פרקטי, ובמקרה הגרוע יקרה לנו אסון חס ושלום, ראה מקרה פל-קל ועוד מקרים מצערים דומים.
אבל, אם ניתן את הדין בתכנון הבית, אז יהיה לנו ביטחון ונוחות והרבה חסד יצמח ממנו.
ובמקרה אחר, קרוב יותר לליבי (כי לתכנן בית משלי עדיין לא זכיתי) – אפיית עוגה. אם לא ניתן את הדין, נזרום ולא נקפיד על דיוק המתכון, עלולה לצאת לנו עוגה לא טעימה, או מפוחמת, או תנור שכבר לא יכול לעבוד. זה במקרה הטוב. במקרה ההפוך, חלילה, מטבח שרוף…
אבל אם ניתן את הדין, נוכל להתענג מטעמה הערב של העוגה ויהיה לנו חסד רב מזה.
גם בחינוך ילדים תקף הכלל הזה. אם נזרום עם הילדים ולא ניתן את הדין על חינוכם, לא נציב להם גבולות, לא נשמור עליהם מחשיפה לעולם המבוגרים – נמנע מהם את הכלים להיות אנשים מתוקנים, לצמוח ולגדול, והם יצטרכו לעבוד קשה מאוד בתור מבוגרים כדי לתקן את מידותיהם.
החודשים אלול ותשרי הם זמן של דין, ובהושענא רבה מונפקת החותמת הסופית של גזר דיננו. אבל לקדוש ברוך הוא יש שלוש עשרה מידות של רחמים, ולא משנה מה עשינו – הוא תמיד אוהב אותנו ומוכן לתת לנו עוד ועוד הזדמנויות להתחרט ולחזור בתשובה.
ואם עד חלון ההזדמנויות הבא נלך שוב פעם קצת לאיבוד, תסמכו על גלגל הזמן העברי שיחזיר אותנו לדרך הישר ולהתרכז בעיקר. אז הניעו מנועים כי יש לנו עד פסח לנסות לתקן את מה שעוד לא הצלחנו לתקן. שחררו את בלם היד, דרכו על המצמד, ועם כל הרגל על הגז…
כ"ח תשרי התשע"ב
10/26/2011
תקרת פל-קל שלום שרון. אני קורא כל פרסום שלך ומאוד נהנה. ספציפית לגבי תקרת פל-קל: המקרה של אולמי ורסאי היה המקרה היחידי בארץ של קריסת מבנה פל-קל. הסיבה לא נעוצה בחומר או בתכנון המקורי אלא בכך שבעל האולם דרש משיפוצניק לסלק שני עמודי תמיכה על מנת שיוכל לדחוס עוד שולחנות לאולם התחתון. חשוב שתדעי שממציא השיטה יושב בכלא על לא עוול בכפו ושווה להתפלל למענו שיצא מהר ובשלום ויחזור לאיתנו. השיטה שהוא המציא היא גאונית, תלוי איך משתמשים בה. בדיוק כפי שהתורה שלנו גאונית – תלוי איך נשתמש בה.
כ"ח תשרי התשע"ב
10/26/2011
שלום שרון. אני קורא כל פרסום שלך ומאוד נהנה. ספציפית לגבי תקרת פל-קל: המקרה של אולמי ורסאי היה המקרה היחידי בארץ של קריסת מבנה פל-קל. הסיבה לא נעוצה בחומר או בתכנון המקורי אלא בכך שבעל האולם דרש משיפוצניק לסלק שני עמודי תמיכה על מנת שיוכל לדחוס עוד שולחנות לאולם התחתון. חשוב שתדעי שממציא השיטה יושב בכלא על לא עוול בכפו ושווה להתפלל למענו שיצא מהר ובשלום ויחזור לאיתנו. השיטה שהוא המציא היא גאונית, תלוי איך משתמשים בה. בדיוק כפי שהתורה שלנו גאונית – תלוי איך נשתמש בה.