זזים כל הזמן

לפעמים הכל נראה תקוע. כאילו
לא זזים לשום מקום. אבל כמו הזריחה,
משהו בהחלט קורה. אנחנו זזים כל
הזמן, מקבלים גוונים מיוחדים.
 
 
לפעמים, נראה שאנחנו לא מגיעים לשום מקום, ואפילו לא מגיעים בכלל. אבל אנחנו תמיד זזים.
 
איך? כל יום שאלוקים נותן לנו הוא דוגמה מוחשית ונפלאה.
 
אם תתבוננו בזריחה, תגלו את אחד המראות הכי קסומים שישנם. זהו פלא אלוקי שמתרחש, בערך, כ-15 דקות. בהתחלה, רואים נקודה כתומה בוהקת שמציצה מתוך השמים. אט אט, הנקודה הופכת לרצועה כתומה שנמתחת על פני השמים, וחלק מכיפת השמים מתחיל להתגלות.
 
הרבה לפני שהקפה של הבוקר מספיק להתקרר, השמש כבר מופיעה במלוא הדרה. היום מתחיל. אם תתבוננו בזריחה תגלו דרך מדהימה להעריך את מה שאומר דוד המלך – "עורה כבודי, עורה הנבל וכינור, אעירה שחר" (תהלים נז, ט).
 
הזריחה, למראית עין, נדמית כתהליך איטי. במציאות, משהו רב חשיבות נכנס לתמונה ומקבל מקום של כבוד. זה התהליך שקורה בגלקסיה שלנו, אי שם בחלל. כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה. תארו לכם, כדור הארץ, למרות גודלו, מקיף כדור אחר – השמש, שגדול ממנו פי מיליון! מה שנראה כתהליך שמצריך זמן רב. אבל אם רק היינו יודעים איזה סנכרון יש בין השניים, איזה תהליך מדהים קורה שם בחלל הפתוח.
 
הכוריאוגרפיה שיש שם היא הרבה מעבר למה שאנו מסוגלים להעלות בדעתנו. הזריחה, לא רק שמבטאת את יופי הבריאה של אלוקים, היא גם חושפת את החכמה העילאית של נפלאות הבורא.
 
כזה הוא הסיפור של חיינו.
 
אנחנו תמיד זזים. תמיד צומחים. התנועה יכולה להיות הדרגתית ועדינה עד שאפילו לא נרגיש בה, אבל אנחנו תמיד זזים.
 
ראיתם פעם תינוק בן שלושה חודשים? הוא נראה כמו אדם חדש בכל פעם שמסתכלים עליו. כל מבט חושף עוד שלב של התקדמות. הוא כל כך השתנה מאז הפעם האחרונה שראינו אותו… ומה עם אדם בוגר? אפילו כשאדם מגיע לבגרות מלאה, בלי לראות אותו שלושה חודשים, תצליחו לראות את השינויים מהפעם האחרונה שנפגשתם. אמנם לא כמו של התינוק, אבל בהחלט שקורים אצלו דברים.
 
כמו כדור הארץ, אנחנו בתזוזה תמידית. דברים יכולים להיראות כתקועים, כאילו לא מגיעים לשום מקום, אבל במציאות הם זזים, ויש להם קצב מדהים.
 
בספרו המדהים – "מסילת ישרים", הרמח"ל מתייחס למושג 'זריזות'. כאשר ישנה הזדמנות לקיים מצווה, אנחנו צריכים לקיימה הכי זריז ומהר שאפשר. אסור לחכות, או לדחות אותה לזמן אחר. כמו הזריחה, קצב החיים ההדרגתי מתעתע בנו עם אשליה אכזרית וכואבות – שיש לנו את כל הזמן שבעולם. אבל מתחת לפני השטח מתגלה אמת עמוקה ורצינית יותר. דחיית מצווה או שתיים כל יום, גורמת לנו להפסיד 500 מצוות בשנה. עכשיו, תכפילו את זה בשבעים שנים וההפסד מגיע ל-35,000 מצוות.
 
כשנגיע לעולם הבא ונראה את המקום שחברנו שקיבל, כי הוא קיים רק מצווה אחת יותר מאיתנו, הצער יהיה בלתי נסבל. אל תיתנו לשאננות לגרוע מחלקכם.
 
אנחנו במרוץ אחרי הזמן….
 
הקשבה לסטופר האלוקי שסופר את הדקות יכולה להטעין אותנו באנרגיות נפלאות, ולהשיב את המצב ההתחלתי על כנו. כמה שינויים קטנים ואנחנו מאפסים את מכסת המצוות שאיבדנו בעבר.
 
לכל מעשה שלנו יש רושם עצום על מי שאנחנו, ועל מי שנהיה.
 
תארו לכם מכונית שנוסעת במהירות של 20 קמ"ש. אם היא פונה ימינה, התנועה פשוטה, חלקה וחדה. המכונית מפחיתה את מרחק הנסיעה עם כל פנייה בצורה בטוחה. אבל מה קורה כשהיא נוסעת על 100 קמ"ש? כל פנייה הופכת לחשובה עוד יותר.. כי מהרגע שהיא עושה שינוי במסלול, הכיוון משתנה לנצח. וגם, הרבה יותר קשה לשנות כיוון במהירות כזאת. לכל החלטה במסלול המהיר הזה יש השפעה ורושם גדולים יותר על העתיד, לכן הבחירות הנכונות בכל פנייה הן קריטיות וחשובות.
 
אם אנו בקצב צמיחה מהיר כזה, כל החלטה שנקבל תהיה בעלת השפעה ורושם עצומים עלינו. כל הרגל בחיינו נושא בתוכו תנופה אדירה. כן, ליצור הרגל זה דבר קל, אבל לשנות אותו זה קשה. ככל שאנו ממשיכים בכיוון מסוים, שינוי כיוון המסלול הופך למשהו הרבה יותר מאתגר. בכל אופן, כאשר אנו משנים את הכיוון ומפתחים מסלול אישי שמנווט את חיינו לקראת היעד שלנו – המשימה שלנו בעולם הזה, אנחנו מזיזים עולמות תוך כדי התהליך. השינויים יכולים להיראות הדרגתיים, אבל כמו הזריחה, הם מלאי חשיבות ומעוררי יראה והתפעלות.
 
שימו לב לזריחה הפרטית שלכם, הרבה גוונים מדהימים מתגלים בה.