כשאני רוצה, שמים וארץ מתהפכים

אם לא ידעתם מה אפשר לעשות
עם כוח הרצון, אז הרשו לגלות לכם:
להפוך שמים וארץ. ואם תרצו עוד
קצת, אז גם עולמות. תכירו אותו
מקרוב, את הכוח האדיר שיש לכם.
 
 
אם לא ידעתם מה העוצמה של הכוח הזה, אם לא ידעתם מה אפשר לעשות עם הכוח הזה, אז  דעו לכם שאם תרצו זה לא רק שאין זו אגדה, אלא בעזרתו תהפכו שמים וארץ. ואם תרצו עוד יותר, תהפכו גם עולמות.
 
ככה זה כשנפגשים עם הרצון.
 
כי רצון, זה הכוח בהא הידיעה שקיבלנו מבורא עולם בתוך ארגז הכלים כשהגענו לכאן. ממש מתנה משמים. הוא הדלק שמתניע את המנועים הרוחניים שלנו, יגרום לנו להזיז הרים או לטפס לפסגות הכי גבוהות שיש.
 
דמיינו לעצמכם שאתם עומדים למרגלות הר גבוה מאוד. שמעתם מהאנשים שהגיעו לפסגה שלו שהנוף הנשקף ממנה עוצר נשימה. ושמעתם (ועוד איך ששמעתם) על הקשיים שמלווים את המטפסים עליו למעלה. אבל, עם מזג אוויר כמון שקיבלתם היום, אתם מביטים שוב פעם למעלה, רואים את עצמכם ממש על קצה הפסגה. וככל שאתם רוצים הדחף להתחיל את המסע למעלה רק מתעצם ומתגבר, אתם כבר מרגישים איך השרירים של הרגליים מתאמצים, איך הגוף והנשמה מתאחדים להשיג את המטרה היקרה הזו. צאו לדרך, אתם יכולים לעשות את זה!
 
מכיוון שהעולם הזה הוא עולם של בחירה חופשית, לכל כוח יש גם את הכנגד שלו, כי מה לעשות, "זה לעומת זה ברא האלוקים". טוב ורע מתעמתים אחד עם שני כל הזמן. הכוח חייב להתגבר על המשיכה. חום וקור הם שני הפכים שלא מפסיקים להתקוטט. גם לרצון יש 'יריבים' מהצד השני של המתרס.
 
בכל פעם שאנחנו רוצים לעשות משהו בעל חשיבות ומשמעות, במיוחד כשזה מגיע לתהליך בו אנו מגיעים להחלטה להשיג את המטרות של חיינו, אז מתחיל המפגש עם המניעות. זו עובדה רוחנית קשה שטבועה בבריאה. ככל שהמטרה שלנו חשובה וקריטית עבורנו, ככל שהיא נחוצה למילוי תפקידנו בעולם הזה, המניעות גדולות יותר. אנשים רבים בעולם המודרני של היום שחיים עם סיפוק עצמי אינסטנט, או צועדים בשביל עם הכי פחות התנגדויות, טוענים שזה לא הוגן, כי למה צריך את כל המניעות האלה בדרך? למה זה טוב?
 
הסתכלות על העולם עם עיניים רוחניות מאפשרת לאדם לראות את המניעות בדיוק כפי שהן – מתנות. המניעות הן הדלק של הרצון! וזה בא לידי ביטוי בעיקר בהשגת המטרות החשובות שלנו, כשאנחנו מתחילים לטפס אל פסגת חיינו. וזה משהו שרואים בכל דבר בחיים ובכל יום ויום. תנו לילד קטן סוכרייה על מקל, רגע לפני שהוא מסיר את העטיפה ומתחיל להתענג מכל ליקוק, קחו אותה בחזרה ממנו ותרוצו. רוב הסיכויים שהצוציק המתוק הזה יתחיל לצעוק ולרדוף אחריכם. לפני שנפגש עם המניעה – הבוגר שלקח לילד את הסוכרייה ממנו – לילד היה רצון. אבל אחרי שהוא נפגש עם המניעה, הוא רוצה את הסוכרייה על המקל הזאת בכל מאודו, והוא לא מתכוון לוותר עליה.
 
אבל אנשים שמרימים ידיים ומתייאשים בגלל המניעות, הם אנשים חסרי רצון! אם התייאשתם ממשהו תוך כדי שניסיתם להשיג אותו זה אומר שלא באמת רציתם אותו. אדם צריך להאמין במשימה שלו, בכוח הרצון, במה שהוא באמת רוצה ולא להתייאש גם אם המניעות מתישות ולא פעם גורמות לרפיון ידיים.
 
צעד אחרי צעד
 
אז זה הזמן להתחיל לטפס. יש לנו מטרה – הפסגה. יש לנו כלים – הכישרונות והמתנות המתוקות שקיבלנו מבורא עולם כדי למלא את המשימה שלנו כאן. יש לנו את הדרך המיוחדת רק לנו לטפס על ההר – אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להגיע לשם, למעלה, לפסגה. וככל שנכין את עצמנו מראש כך הטיפוס יהיה מהנה ומועיל יותר.
 
עכשיו אנחנו כבר בדרך למעלה, צעד אחרי צעד. תחילת הדרך מעוררת וממריצה. הטיפוס למעלה לא קשה וכל צעד שאנחנו עושים קדימה חושף בפנינו תמונות נוף מרהיבות ביופיין.
 
אנחנו ממשיכים להתקדם, ופתאום דברים מתחילים לקרות. לא משנה עד כמה אנחנו מרגישים טוב, הקושי הפיזי הראשון מתגלה – בנשימה. קשה לנשום תוך כדי הטיפוס למעלה. כל צעד מתחיל לדרוש מאיתנו מאמצים גדולים יותר. תנאי השטח גם לא נוחים כפי שהכרנו בתחילת הדרך. אנחנו מגיעים לנקודה בה השרירים והריאות הופכים להיות מורגשים יותר מתמיד. הפסגה התמימה, זו שראינו מלמטה, נראית הרבה יותר מאתגרת עכשיו.
 
עם האוויר שהופך להיות מצומצם וקשה להשגה בגבהים, הנשימה הופכת להיות עוד יותר קשה וכואבת. יכול מאוד להיות שלא למדנו אנטומיה של הגוף, אבל עכשיו אנחנו יודעים להצביע על כל שריר ברגל, ויודעים גם מה תפקידו בכוח. ככה זה כשמתחילים להרגיש את הכאב.
 
מוותרים או ממשיכים? ברור שממשיכים. שני דברים מעודדים אותנו להמשיך למעלה – הראשון, עוד הצצה חטופה על הפסגה. והשני, הנוף המדהים שרואים מלמעלה. כי אם זה הנוף שאנחנו רואים, נניח בחצי הדרך, אז מה מחכה לנו למעלה? אין סיכוי שעוצרים את זה עכשיו. עכשיו המטרה קוסמת הרבה יותר מתמיד והעולם פתאום נראה הרבה יותר יפה. ולא, זאת לא רק מטאפורה, זאת עובדת חיים.
 
ככל שנרצה יותר להשיג את המטרה, נצליח להתגבר יותר ויותר על המניעות. ואנחנו נפגוש אותן לאורך כל הדרך למעלה, בדרך לכל מטרה בחיים. אז אל תגידו שלא אמרתי לכם, כי זה כבר לא יהיה תירוץ. כשאנחנו באמת רוצים משהו, כאבים ברגליים ובריאות ועוד אלף ואחת מניעות לא יעמדו בדרך ויעצרו אותנו. אנחנו כבר יודעים שאם זה לא כואב זה לא שווה. אם לא התאמצנו, אם לא טרחנו, אם לא עשינו – מה הכיף בזה? מה זה שווה בכלל?
 
אז תמשיכו לטפס ואל תתייאשו, אתם עוד מעט מגיעים לפסגה. אל תתרגשו מהמניעות, הן נוצרות מהרצון. ככל שאנחנו רוצים, כך יש לנו מתגברות עוד ועוד. אנחנו רק חושבים על הרצון, והנה הן, מיד מופיעות. אל תתרגשו הן חלק מהתהליך הנפלא שאתם עומדים לחוות, הן הדלק שלכם למעלה, בדרך להשגת המטרה. אל תשכחו את זה.