הקלף המנצח

אם הזמנתם את כל הבנים לשולחן
ליל הסדר, יש לכם בידיים את הקלף
המנצח. טליה לוי על הקלף שעושה
ניסים ונפלאות, ולא רק ביציאת מצרים.
 
 
המנגינות המתוקות של 'שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא', 'מה נשתנה' ועוד שירים מקסימים של פסח שלמדנו כשהיינו בגן, מתנגנות לי בראש ומריצות את האדרנלין בדם. ויחד עם המנגינה גובר הרצון, יש חשק לנקות, לקנות ולהתחדש.
 
ריח הניקיון הכה באפינו בתקופה שלפני החג והמבצעים קורצים לנו מכל מודעה. אלה הסימנים המוכרים של חג הפסח שאוטוטו כאן.
 
שלוש מצות, ארבע קושיות, ארבעה בנים, עשר המכות… כל אלה חלק מהחוויה של פסח.
 
השנה החלטתי להתבונן עמוק יותר ולהבין איך ההגדה וסיפור יציאת מצרים מתחברים לי גם בשנה הזאת של חיי, איך בשנת תשע"ד ארגיש חלק בסיפור הנפלא הזה.
 
מעבר לציווי ש'בכל דור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים', כל אחד צריך גם לראות את נצחיות התורה בכל זמן ואירוע בחיינו. זאת לא רק היסטוריה ובטח לא אגדה מימי קדם…
 
מאמרים נוספים בנושא:
הבן  החמישי
ביחד, כי כולנו בני אדם
הפיקניק
 
על ארבעה בנים מספרת לנו ההגדה – החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול. כשהייתי קטנה היה לנו בבית משחק כזה, שכל אחד הסביר בתורו מה הוא ולמה הוא כזה. זה היה משעשע, אבל מעבר לזה – אני חושבת שבכל אחד מאיתנו יש, במידה מסוימת, את כל ארבעת הבנים – מהחכם – טוב, מי חושב על עצמו אחרת?, מהרשע – נו אל תכעסו עלי, מהתם – דברים שאנו תמימים בהם בלי הרבה חשבון, ומזה שאינו יודע לשאול – דברים שאין לנו בהם אפילו הבנה קטנה.
 
כל הבנים מוזמנים לסדר פסח.
 
רגע, היינו מצפים שאת הבן הרשע לא יזמינו, מי צריך אותו? לכל הפחות שישימו בסוף הרשימה, במיוחד כשאנו עונים לו "אילו היה שם (במצרים) לא היה נגאל". אז למה הוא בכל זאת שם? למה גם הוא מוזמן?  
 
"ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא", אומרת הגמרא (סנהדרין) ומעבירה לנו את אחד המסרים המאלפים כשאנחנו מסתכלים אחד על השני. כל יהודי, בכל מצב מה שיהיה, יש בו נקודה יהודית. בכל אחד מאיתנו שוכנת נשמה, חלק אלוק ממעל, ושלמותו של עם ישראל תלויה בכל יהודי ויהודי בלי קשר למעשיו!
 
בחסידות מסבירים את לשון הכתוב, אחד חכם אחד רשע אחד – בכל אחד יש את האחד (של שמע ישראל ה אלוקינו ה אחד!). כן, גם ברשע ישנו 'ה' אחד' – הקשר הנצחי עם השם אלוקי ישראל אחד.
 
זו הסיבה שאנחנו חייבים לקרוא לו לשולחן הסדר – לחשוף אצלו את הנקודה היהודית שקיימת בתוכו, וגם אצל כל אחד מאיתנו אם חלילה נפלנו למצב של 'הבן הרשע', כי אחרי הכל המצפון מתעורר, הרחמנות שגוברת וחוסר הביטחון מובילים אותו ואותנו לשאול – האם נהגתי נכון?
 
ומי באמת מסוגל לחשוף נקודה זו אצל הרשע? האם התם או זה שאינו יודע לשאול? הרי הם בעצמם צריכם הכוונה ועזרה. את הרשע צריך לחבר לחכם, עם הבן הנעלה ביותר, זה שיש בו כוח לעורר ולגלות את 'ה' אחד' שקיים בכל אחד מאיתנו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
ליל הסדר בבית  החולים
נעליים  חדשות
באותו  הלילה…
 
ויש כאן הוראה כפולה. לרשע התורה אומרת 'אל תתייאש, תתחבר לחכם והוא יעזור לך להיטיב את דרכיך'. ולחכם התורה אומרת 'מצווה עליך לקרב את הזולת לתורה ולבוראם. נכון, אתה חכם ומתמקד בהתקדמות האישית שלך והגעת לדרגה מסוימת, אבל עדיין, מוטלת עליך האחריות לקרב ולזכות את האחרים שזקוקים לך'.
 
גם באדם עצמו ישנם מצבים בהם הוא זקוק לגלות חכמה, לקרב את החלק הרע שבתוכו, לחבר את הבן החכם עם הרשע ולצעוד קדימה.
 
תהיה חכם, אל תהיה צודק!
 
אבל אנחנו צודקים!
 
נכון, אך לפעמים, מרוב רצון להוכיח את הצדק, אנחנו גולשים בלי לשים לב למקום של רוע. כל כך בוער לנו להוכיח את דברינו, שהאמת תצא לאור, עד שאנחנו הולכים לאיבוד בדרך…
 
עצרו! תיצמדו לחכמה ותשפיעו ממנה!
 
אבל איך אפשר להשפיע על הרשע, בעיקר כשהוא רחוק כל כך או כשאנחנו בלהט ההוכחה? איך אפשר להשפיע הפוך, למתן?
 
את התשובה נותן לנו האריז"ל שכותב בספרו "פרי עץ חיים", שארבע הכוסות הן כנגד ארבעת הבנים. אם נציץ לרגע בהגדה, נגלה שדווקא בכוס השנייה אנו אומרים את עיקר ההגדה. והכוס השנייה, רומזת לבן הרשע. זו הדרך להשפיע עליו, בדיבורים וחיזוקים, עם כוחה של התורה הקדושה.
 
זאת לא משימה קלה בכלל. צריך לעבוד קשה עד שמצליחים להצית את שלהבת הנשמה אצל הרשע. כך גם עם הרשע שבנפש שלנו, צריך להילחם ברצון לבחור בדרך הרשעות, לרסן את הרגשות השליליים ולדעת לבחור נכון. ואת הכוח לבלום את כל המטען הזה אנחנו שואבים מהתורה.
 
"אילו היה שם לא היה נגאל" – נכון, שם במצרים הוא לא היה נגאל, אבל אחרי שניתנה לנו התורה, אחרי שבורא עולם בחר בנו לעם וכרת איתנו ברית נצחית – הוא כן נגאל. כי לא ידח ממנו נידח. וגם הוא יגאל בגאולה האמיתית והשלמה, במהרה בימינו אמן.
 
זה העידוד שלנו, זה הקלף המנצח להבין שאין דבר כזה אדם או מצב אבוד. את הכל אפשר לגאול, גם את הנפש – את החלקים הפחות יפים והפחות מחמיאים לאישיות שלנו ולמי שאנחנו עם עבודה, אך גם בשמחה ואהבה.
 
שיהיה לכולנו חג שמח וכשר!
 
 
* * *
טליה לוי (B.A בחינוך) עוסקת בתחום כבר 12 שנה. מדריכת כלות מוסמכת. ניסיון רב בתחום הכתיבה והחריזה, עוסקת במודעות נפשית ורגשית על פי תורת החסידות. נשואה ואמא לארבעה, ב"ה. ליצירת קשר: talyalevi226@gmail.com