ועת להתגעגע

עת לאהוב,

עת לרקוד,

עת לשמוח,

עת לסלוח,

….ועת להתגעגע.

כן, יש בחיים את העיתים הללו שעושים לנו את זה. אבל חשוב לדעת שהם לא רק פעם בשנה, כמו התחלה חדשה בראש השנה, אלא דבר שאפשר לעשות כל השנה. לא לסלוח רק ביום הכיפורים, אלא לעשות את זה בכל יום מימות השנה. לא רק פעם בשנה, מהימים הנפלאים של חודש אלול ועד לחגי תשרי המרוממים, נרצה להתעלות ברוחניות שלנו, אלא כל יום ויום.

בכל אופן, חז"ל מגלים לנו שאם עם ישראל שומרים שתי שבתות ברציפות כראוי, מיד נגאלים.

דבר ראשון – איך עושים את זה? ודבר שני – מה הקשר?!?

ובכן, שבת היא זמן מיוחד מאוד להעצמת הרוחניות שלנו, לפתח רגישות רוחנית. זהו זמן בו כל הבריאה כולה מתגעגעת לבורא עולם. כתוצאה מכך, השבת הופכת לרגעים אישיים של געגועים, כאשר כל אחד מאיתנו מתגעגע וכוסף לקרבת הבורא. ללא ספק, יש כאן דרך בדוקה ומוצלחת להפוך את השבת לתענוג גדול וקלה לשמירה.

לקראת סוף ששת הימים הראשונים של בריאת העולם – הבריאה כולה, השמים והארץ, הגלקסיות, המלאכים, העולמות העליונים – כולם הושלמו. גם כל מה שעל פני האדמה – מים, צומח, חי ומדבר (האדם) – גם כן הושלם. הגעגועים לשלמות זו מתבטאים היטב בשירת הבריאה – פרק שירה, בה כל מרכיבי הבריאה מהללים את בורא עולם.

מאמרים נוספים בנושא:

פשוט, לעצור ולנוח

השילוב המנצח

ברוכים הבאים למציאות

למה בשבת הכל הפוך?

חברתי התפילה

קבוע, אבל בטוח

קפה עם מלאכים

הכלים שאלוקים נתן לי

ויכולו…

למה אנחנו אומרים "ויכולו" פעמיים – בתפילות איתן אנו מקבלים את השבת ובקידוש? כדי להגביר את הגעגועים שלנו לבורא עולם בעצ שכל כולו הזדמנות אדירה וענקית, בדיוק בתחילתה של השבת, הזמן בו כל הבריאה מתעלה. כשהיום השביעי נכנס לחיינו עם שקיעתו של היום השישי, כל הבריאה פונה לבורא עולם עם געגועים גדולים יותר.

כשרבי נחמן מברסלב היה אומר את המילה הראשונה של הקידוש בערב שבת – "ויכולו", זו המאפשרת לכל הבריאה להגיע לשלמות, נשמתו, כפי שסיפר לתלמידיו, הייתה כמעט נעתקת מגופו מרוב התרגשות וגעגועים לצור מחצבתה.

למרות שערב שבת הוא הזדמנות אדירה לעלות על גל הגעגועים לבורא, ישנה דרך לעשות את זה 24/7. כל מה שצריך לעשות הוא רק לחשוב, להבזיק במוח מחשבה על בורא עולם עם געגוע פשוט של קרבה אליו. זה משהו שאפשר לעשות בכל רגע נתון. לא משנה היכן אנחנו נמצאים או מהי הדרגה הרוחנית שלנו, להתגעגע לאבא זה משהו שכל אחד יכול לעשות. כן, אפילו רק במחשבה תחילה. שום יצר רע לא יכול להבריח את הרצון של האדם, מכיוון שהרצון הוא מעל לכל ואין דבר העומד בפניו, אפילו לא היצר! רצון פנימי הוא דבר כל כך חזק, שאפילו אם אדם מוקף באלפי אנשים שעוסקים בשיא הגשמיות הוא יכול להתגעגע, להרגיש קרבה לבורא עולם, לרצות. אורו של הבורא נמצא בכל מקום וזמין לכל מי שמבקש אותו.

השבת, אם כן, היא היבט אחד של געגועים לבורא עולם, שזה דבר קדוש ועצום מאוד. אך אדם שמתגעגע לבורא באמצע השבוע זוכה לטעום את טעמה של השבת אפילו בימות החול. ואתם יודעים מה זה אומר? מה זה מוסיף לחיים שלנו? ככה, באמצע השבוע לטעום מהמעין עולם עולם הבא? כמה אנרגיות וחיות מקבלים מפעולה שכזו? רבי נתן מברסלב אמר שתמצית הטוב הוא רצון טוב, כשאדם מתגעגע לצמיחה רוחנית, לקרבת הבורא – זו מעלה עליונה מן הכל.

בכל יום מימות השבוע אנחנו יכולים להתגעגע, להרגיש מעין עולם הבא, את טעם השבת בתפילה האישית (ההתבודדות, כפי שרבי נחמן מברסלב מכנה אותה). לעצור הכל, ופשוט להתגעגע, לרצות, להתחזק, להבין שיש זמן מיוחד כזה באמצע היום שניתן לנו מאוצר מתנת חינם להגיע למעלות הכי גבוהות, לתיקון מידות הנפש שלנו, להיות אנשים טובים יותר.

שבת, לא רק פעם בשבוע אלא כל השבוע.