לאן נושבת הרוח?

לאן נושבת הרוח?

טוב, הפעם אני מדברת על רוח אחרת, הרוח הנושבת שמביאה איתה תורות שונות, השקפות, תיאוריות ומודלים של אורח חיים מכל מיני סוגים.

רוח זו במהותה היא דבר שבא וחולף…

הרוח הזו נעימה לחלק מהאנשים, אבל אחרים סובלים ממנה…

רוח זו מפיצה זרעים של תקווה ואמונה שיהיה טוב יותר…

…ולאחר שחולפת, לא נשאר מנה אלא רושם מועט וזיכרון חלש!

בואו נתחיל מההתחלה.

כל אחד רוצה להיות מאושר ורגוע. כל אחד רוצה שיהיה לו נוח ונעים. יש חיפוש אחרי התחושה הפנימית שאומרת 'הכל בסדר… הכל בסדר'… אבל רוחות ורוחניות מקטגוריות שונות מנסות להביא את הבשורה.

הנה כמה שבילים ודרכים, כמה סוגי רוחניות:

דרך עבודה קשה – מתוך צמצום החומר. מדובר בגישה של התמדה, נחישות, עקשנות וסגפנות. אנשים אלו יכולים לחיות בתנאי צמצום ואי נוחות, הם חיים במינימום חומריות, לעולם לא יתלוננו ויקבלו את המציאות שלהם כי היא 'באה משמים'. מטרתם להגיע לאושר ורוגע ללא תלות בדברים חיצוניים ובגשמיות, אלא מתוך בנייה של חופש מהעולם הגשמי, מתוך חיים של קושי… ההנאה תגיע מההתגברות על הקושי ומעצם החיים.

דרך אהבה – אהבה והערצה לדמות, מורה רוחני. מדובר בגישה של התמסרות למורה דרך, למנהיג קבוצה או לחבורת אנשים. האדם מזיז את עצמו מהמרכז, מסלק את חיבוטי הנפש שלו ומקבל ממורה הדרך הכוונה והדרכה. דרך זו נותנת שקט מסוים, מכיוון שמורה הדרך או הקוד החברתי מחליטים בשבילך.

דרך האינטלקט – דרך השכל. מדובר בגישה המעודדת לימודים. האנשים ההולכים בדרך זו מרגישים שיש להם "ראש חזק במיוחד", הם רוצים להרגיש תענוג רוחני על ידי אתגרים שכליים, הבנות, ידע וחכמה. הם רוצים לקבל ביטחון ורוגע בעזרת הידע, כמו שאומרים 'ידע זה כוח'.

דרך אחרת – מדובר בדרך מהירה המובילה לסוג של רוגע, אם כי שקרי! זו דרך מסוכנת ואינה מומלצת בכלל! אני מציינת אותה מכיוון שהיא קיימת, אך אין בדברים אלה המלצה או עידוד להשתמש בה! דרך זו היא "ניפוץ תבניות". בדרך האחרת מגיעים לשקט, שוב, שקרי ומזויף, על ידי חומרים כגון – סמים, אלכוהול, פטריות וצמחים שונים. השימוש בהם קיים באופן לא חוקי בחלק מהמקומות בעולם. אצל אינדיאנים ושמאנים הדגש הוא שזו לא הדרך שלנו! ואפשר בהחלט לומר – גם לא שלנו!

דרך הטבע – מדובר בחזרה לטבע כדי לחוות רוגע ושקט מהעולם התעשייתי, התחרותי הרועש. מתחברים לטבע ועושים חקלאות טבעית, לומדים להמתין בקצב הטבע לפירות, חיים בקצב השמש וישנים בשעות הירח.

דרך המחשבות והמדיטציה – מדובר באור חיים בו שואלים שאלות, מתבוננים במחשבות, כדי לפתוח ולפתח את התודעה. שם יש רגעי אושר, רוגע ושקט.

כל הדרכים הללו קיימות סביבנו. ישנן כמובן עוד דרכים רבות ושונות, כמו היצמדות לתזונה מקרוביוטית, או דרך הגוף על ידי השקעה בגוף בדרכים שונות כגון – ספורט, קוסמטיקה, ניתוחים פלסטיים… ועוד דרכים לחיפוש האושר והשמחה, הרוגע וההנאה.

מאמרים נוספים בנושא:

בתוך הבלון

ימים לא קלים

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה
השם אמר לי

אל תפחדו

אל תפסיקו לרצות

והעיקר, לא לפחד כלל

לא תנצחו אותי

בצעדים קטנים אל האושר

גלגל חסר רחמים

בכל אחת מהדרכים הללו יש יתרונות וחסרונות:

בדרך העבודה הקשה – לומדים לשמוח וליהנות ממועט, אך יש בזה הזנחה מסוימת.

בדרך האהבה – יש התקרבות לאדם גדול ממני, ואם הוא לא בא מצד האמת והקדושה אז ברוב הפעמים מה שקורה הוא שה'אני' של אנשים שדבקים באדם כזה פשוט 'נמחק מהעולם', אין ביטוי ליכולות והכישרונות שלהם. בשונה ממורה דרך שבא מצד הקדושה – שמחייב אותנו למצוא את הנקודה המיוחדת שלנו, את הדבר שמייחד אותנו, את המשימה שלנו בעולם, את המסלול המיוחד לכל אחד – ומשם לפעול, להעצים את המקום הזה בתוכנו ולהאיר ממנו את העולם והסובבים אותנו.

בדרך האינטלקט – דרך הראש יש חכמה והבנות שכליות משמעותיות, אך מאבדים בהם רגישות וחום אנושי.

בדרך האחרת – יש אולי יצירתיות מסוימת, אבל הנזק המגיע מתוך ההתנתקות ומהחומרים הינו סכנת חיים אמיתית, נפשית וגופנית.

בדרך הטבע – מתחברים לעונות ולחיים בטבע וזה נפלא ובריא. אבל בתקופתנו, אנו לא יכולים להתנתק לגמרי מהטכנולוגיה והמודרניזציה.

בדרך המחשבות – מגיעים לעומק מחשבתי ובהירות מאירה של נושאים רבים, אבל החיסרון הוא שיש שאלות שהראש האנושי לא יכול למצוא עליהן תשובה.

מבין כל הדרכים הרוחניות, מהי הדרך שתביא את האושר שחיפשנו? במה לבחור?

את התשובה לכך נמצא ביהדות. היהדות מכילה את כל הדרכים גם יחד במינון נכון!

דרך העבודה הקשה – קיימת ביהדות באורח החיים המתבטא במסגרת חיי היומיום, יש מצוות, עבודה על המידות, עבודה על שמירת המחשבות והרגשות. כל אורח החיים היהודי נכנס בקטגוריה של התמדה, לקבל את ההבנה שהכל לטובה! אין ביהדות המלצה לסיגופים, אך יש עניין של הסתפקות במה שיש ולא לרדוף אחרי החומר. בהיסטוריה חיו קבוצות סגפניות בודדות ונזירים. כלומר, יש עניין בדרך זו במינון מסום בהתאמה לאדם.

בדרך האהבה – דרך זו מתבטאת אצלנו באמונת חכמים. יש עניין גדול לקבל מחכמים וגדולים בתורה. אין בזה משום שלילת הבחירה של האדם כמובן, כי האדם מבקש ייעוץ והכוונה בדרכו.

דרך האינטלקט – קיימת ביהדות. אפשר לראות בבתים יהודים קירות עמוסים ספרים, בישיבות לומדים שעות רבות… היופי הוא שככל שיהודי לומד יותר הוא מבין את מקומו ונעשה עניו אמיתי, רגיש וצנוע.

דרך אחרת – קיימת ביהדות יום אחד בשנה – פורים, אז אפשר להשתכר ולהשתחרר. ושוב, גם בנקודה זו יש לציין שהשתייה אינה הוראה כללית אלא למי שזה מתאים ויכול להתמודד איתה. יש גם דרך אחרת ב"פרד"ס" – בקבלה.

דרך הטבע – קיימת ביהדות במצוות המחברות אותנו לטבע – הרחת בשמים, קטורת, התבודדות בטבע או במקום לבד ועוד.

דרך המחשבות – נמצאת ביהדות בשאילת שאלות, בעיון והעמקה. היופי הוא שיש אפשרויות חשיבה שונות, והעיקר הוא ההתעסקות בטוב גם אם אין תשובה אחת ויש מחלוקת. מתברר שכל צד במחלוקת מקודש.

איך כל זה נוגע לי?

כדי לחיות נכון עלי לנסות לבנות "פרוטוקול חיים" לעצמי שיכלול את כל הדרכים. אשאל את עצמי – האם הגיוני שאוסיף לחיי קצת מדרך העבודה הקשה והצמצום? באיזה חלק בחיי אם אוסיף דרך זו אירגע ואהיה שקט ושמח? למשל, אולי אצמצם שעות צפייה בטלוויזיה או שעות פייסבוק, ובמקומם אצייר או אכתוב?…

אוסיף ואשאל את עצמי, איפה עלי להוסיף אהבה ואמון באנשים ומורי דרך?

אנסה גם לקחת מדרך האינטלקט ואבדוק, האם אוכל להוסיף לימוד יומי שימלא אותי בשמחה ושביעות רצון?

אנסה לברר האם אני גם יכול לפעמים לשתות, לא בשכרות אלא קצת מדי פעם?

אעיין בסוגיה של דרך הטבע בחיי, אולי אלך יחף על שפת הים, אולי אתבונן בשמים כל יום חמש דקות, אולי אתבודד בקביעות כל יום?

ואבדוק עם עצמי בדרך המחשבות, אשאל שאלות שיקפיצו אותי קדימה, והכי חשוב – לא אחשוב שאני יודע הכל.

זה לא קשה. זה גם לא מסובך.

ואיזה כיף זה לקחת מכל דרך את מה שמתאים ונחוץ לי!

אם כך, דרך צלחה ובחירות נהדרות!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com