הרב יצחק אבוחצירא
אנו ממשיכים בע"ה ללמוד על המיומנות הראשונה מתוך חמש המיומנויות, שהן: סדר וארגון, ניהול זמן, התמקדות, ריכוז ומוטיבציה. הזכרנו שתלמיד מסודר ומאורגן, מגיע לגן/לכיתה/לתיכון/לישיבה עם "ארגז כלים" שונה לגמרי מאשר תלמיד שאינו מאורגן ומסודר. ומכאן הדרך להצליח בלימודים היא קצרה.
איך הוא מצליח לעשות זאת?! ללא קושי ובמינימום של עזרה, ממש בצורה טבעית! הוא מסודר ומאורגן והתפיסה הזו במוח אומרת לו "עכשיו זה זמן השיעור, צריך ללמוד.
וכאן בדיוק נמצא המקום שלנו-ההורים, בתפקיד ה"כל כך חשוב" שעליו אנו מדברים בפרקים של "לימודי הצלחה". נשקף לילד בעדינות את היכולות שלו ביחס לרצון שלו ושלנו. נלמד את הילד להכיר את עצמו ולדעת היכן הוא נמצא במסלול ההצלחה, דהיינו: מה הוא כן יכול לעשות בכוחות עצמו,
משפט חכם אומר: "איננו יכולים לקבוע את כיוון הרוח, אך אנו יכולים להתאים את המפרשים" מנת משכל וכישרון הם רק "כלי-יכולת" בכדי שהתלמיד יוכל ללמוד-כמובן אם רק ירצה, אך כדי "להצליח בלימודים" צריך התלמיד לרכוש ולפתח מספר מיומנויות בסיסיות שיעזרו לו ללמוד
פתגם עממי אומר: "אפשר להביא את הסוס אל השוקת, אבל לא נוכל להכריחו לשתות מים". במילים אחרות: אפשר להביא את הילד לבית הספר, אבל לא נוכל להכריחו ללמוד. כדי ללמוד, צריך רצון. והשאלה: כיצד נגרום לילד לרצות ללמוד ולהצליח בלימודים?
הרצון להצליח, הוא תנאי הכרחי להצלחה, אך אין די בו. כדי להירתם להצלחה, דרושה לנו גם מחויבות להצלחה.
לא מספיק להיות "מעוניין" בהצלחה, צריך שתהיה לנו גם "מחויבות" להצלחה, מין סוג של בחירה פנימית חזקה שהולכים איתה עד הסוף.
אם אינך מרגיש כשיא האושר את ההזדמנות הזאת של "התמכרות מושלמת" לטובתו של בן אדם, אם הרגש הזה אינו מעורר בך שמחה של מצווה בלי מיצרים, ואם הנתינה אינה גורמת לך אושר יותר מאשר הקבלה - הרי לא ראוי לך להיות לאב!
נכון שקשה לו ו... ו... ו... אבל לא זאת הבעיה העיקרית שלנו.
הבעיה הלימודית או ההתנהגותית שלו, זו שכולם מצביעים עליה, היא הבעיה המישנית.
הבעיה העיקרית שצריכה להטריד אותנו היא: המוטיבציה שלו. מה הוא כן עושה, בכדי להצליח?!
עלינו להודות, יש לנו כאן כישלון מסוים. אנחנו מתנהגים בצורה לא טובה. אבל כישלון הוא לא סוף העולם, כישלון הוא הזדמנות להתחיל מחדש בדרך טובה וצודקת יותר.
הילדים שלנו, מבינים הכל, קשה להסתיר מהם דברים, הם ניחנו בטביעת עין חדה, הם שומעים טוב, ובמיוחד את השיחות שלנו באנגלית או בצרפתית אחרי דלת המטבח או חדר השינה.
אף פעם אריק לא נתן לי להכין איזה תבשיל לבד. לפעמים הרגשתי שהוא ממש שולל לי את העצמאות והוא מתנהג אלי כאילו שאני תינוקת או מוגבלת.
בכי התינוקת העיר את גברת כהן מקיפול הכביסה והיא הזדרזה אל חדר השינה. בדרך היא העיפה מבט לחדר הילדים, לראות מה מתקדם עם הצביעה של הנסיך הקטן. השקט שהיה בשעה האחרונה, קצת החשיד אותה, והיא חשבה לעצמה: "כמה זמן הוא כבר יכול לצבוע?"