פורים במחנה ההשמדה
חג פורים מזכיר לנו כי ישועתנו קרובה, וסופו של הרשע יהיה רע ומר כהמן! חיזקו ואימצו לבבכם, עם ישראל חי!" עיניו של היהודי בערו כלפידים וכל גופו רעד מרוב התרגשות.
פורים במחנה ההשמדה
באמצע הלילה במחנה הנאצי הצורר שבו חשכת וקור אימים, קפץ יהודי וצעק: “חג פורים היום מחנה הריכוז גרוס רוזן”
שנת תש”ד – 1944. ליל חג פורים. האסירים היהודים עלו כהרגלם על משכבם. אולם, איש לא זכר שהיום הוא חג פורים. גם מי שזכר, האם היה לו כיצד לחגוג? שמא ייטול פיסת לחם קטנטנה וידמיין שזהו אוזן המן אותו הייתה מכינה אימא? שקט של מוות שרר בצריף. השעה הייתה שעת ליל מאוחרת. לפתע, כמו משום מקום, קפץ אחד האסירים מן הדרגש והחל לצעוק “יהודים יקירים, הלא חג פורים היום! היום אנו חוגגים את מפלת המן צורר היהודים אשר ביקש להשמיד את עם ישראל. אבל בורא העולם ראה את צעקת בניו והציל אותם, והמן הרשע נתלה על העץ! אחיי, כמו בימי מרדכי ואסתר, גם אנו נמצאים בעת צרה. לא המן שמו, אלא היטלר יימח שמו וזכרו! אבל חג פורים מזכיר לנו כי ישועתנו קרובה, וסופו של הרשע יהיה רע ומר כהמן! חיזקו ואימצו לבבכם, עם ישראל חי!” עיניו של היהודי בערו כלפידים וכל גופו רעד מרוב התרגשות.
ממקום אחר קפץ לו אסיר נוסף והחל לזמר באיטיות ובמתיקות את הברכה הנאמרת אחר קריאת המגילה: “ברוך אתה ה’… הרב את ריבנו… והנוקם את נקמתנו…”. שני היהודים האמיצים שבו אל הדרגש והשקט השתרר שוב במחנה. בקרב האסירים שררה תחושה של שמחה והתעלות, אך גם חשש מן הבאות. בבוקר אירע את אשר יגורו ממנו. קצין המחנה התפרץ אל הצריף והחל לצעוק. “בלילה האחרון היו כאלו שהעזו לדבר נגד הפיהרר! הסגירו מיד את בני העוולה, אחרת מרה תהיה אחריתכם! אני מקציב לכם עשר דקות כדי להסגיר את אותם פושעים”.
עשר דקות חלפו ואיש לא פצה את פיו. “רוצו, רוצו!” החל הקצין לצעוק. האסירים הכחושים החלו לרוץ כשהגרמנים מצליפים בהם שוב ושוב. אחד משני האסירים כבר עמד להסגיר את עצמו, אבל היהודים סביבו לחשו לו “החזק מעמד! כולנו ערבים זה בזה!” המרוץ המטורף נגמר. האסירים לא הוסגרו. באותו חג פורים, נס כפול אירע ליהודי המחנה גרוס רוזן, הם חגגו את החג, המרוץ השטני לא הפיל קורבנות, ואיש לא הלשין.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור