תשחרר! -פרשת השבוע וירא

אחרי שישמעאל והגר גורשו מבית אברהם, עוזב אברהם את בית מגוריו בגרר והולך לגור בבאר שבע. תוך כדי נדודיו שומע אבימלך על גודל הצלחתו, והוא לאלתר מבין שמדובר באדם גדול שכדאי להיות איתו בברית אמונים. וכפי עדות הפסוקים, אברהם מתרצה לכרות אתו ברית ואף נשבע לו שכך יעשה. אך לא לפני שהוא מוכיח אותו על מה שיש לו בלבו עליו, על עניין הבארות שגזלו עבדי אבימלך מאנשי אברהם.

אברהם יודע. בשביל להתקדם לעתיד טוב יותר צריכים לנקות את העבר. אדם לא שם קינוחים על שולחן עד שהוא לא מפנה את השאריות של המנות הקודמות.

בזמן משה רבנו זה כבר נכתב כפסוק מפורש "לא תשנא את אחיך בלבבך" ופירוש מצווה זו על פי הרמב"ם הוא שאסור לאדם לשנוא בלבו אדם אחר, ואפילו אם השנאה לא באה לידי ביטוי במעשה, רק ששונאו בלבו, כבר עובר משום "לא תשנא". התורה לא מרשה לנו להתנהג בצביעות. מה שיש לך בלב זה מה שצריך להיות על שפתיך.

ובשביל שלא יישאר אדם עם שנאה בלב וממילא יתנהג בצביעות נותנת התורה עצה, "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", שחרר את מה שיש לך, ותשתחרר. מתוך זה יתבררו הדברים לאחד הצדדים. או שיודה חברך ויתנצל על חלקו וישכון שלום, או שייתן תירוץ אמתי לדבריו ויתיישבו הדעות.

זה מה שעשה אברהם, הוא אמנם הבטיח לאבימלך ואף נשבע לכרות אתו ברית, אך טרם השבועה הוכיחו על בארות המים. אברהם סירב להיכנס לחתימת חוזה לפני שנעשה גישור בסוגיית העבר. אם הלב לא נקי צריך לנקות אותו, והניקוי הוא לשים את הדברים על השולחן, כפי שהם, שחרר ותשתחרר.

אך לא תמיד הדברים צריכים להיות דווקא כך, יש מצב שבו אדם מסוגל בינו לבין עצמו לקיים בעצמו "בדיל ויעבור" לזולתו גם בלי לפתוח את הדברים, וזה בסדר, ורשאי לעשות כן לדברי הרש"ר הירש. לשיטתו, חובת התוכחה חלה על האדם רק במצב שאין בכוחו למחול והוא לא מסוגל לשכוח, אך אם בכוחו למחול בלב שלם עד שלא ישפיע אותו מאורע על דעותיו כלפי אותו אדם, אינו חייב להוכיחו, ולב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר. אברהם היה מספיק ישר עם עצמו להכיר בכך שגזילת עבדי אבימלך מטרידה אותו, זה לא דבר נכון לעבור עליו לסדר היום, לכן הוכיח את אבימלך בלי כחל וסרק.

מה שעולה מכל זה, לא טוב לשמור אנרגיית שנאה בלב, השנאה השמורה בלב היא כמו רעל המתפזר בכללות הנפש, לכן טוב להוציאה, להביאה לכדי גילוי, כי מטבעה היא גדלה בחושך ונעלמת האור החשיפה. וככל שמתרגל אדם להיות 'דף לבן', בלי טינות ושנאות, יש לו פחות מחסומים, וחייו קלילים ומשוחררים הרבה יותר.