מחלוקת

 

אף על פי שבודאי צריכים לקיים מאמר רבותינו ז"ל (אבות ד): "אל תהי בז לכל אדם", ולדון את הכל לכף זכות, אבל מי שהוא חולק על הצדיק האמת ומבזה ומחרף אותו, וכל הנלווים אליו בחריפות ובזיונות גדולים, ורוצה לשפוך דמם ממש, חס ושלום – זה הוא מסטרא (צד) של המן-עמלק, שנאמר (מגילת אסתר ג): "ויבז בעיניו" וכו’, ואסור לזכותו ולרחם עליו, ואדרבא, בזה משתדלים להפיל אותו ולהכניעו. בזה מקיימים מצוות ‘אל תהי בז’ וכו’, כי על ידי זה מתגבר כוח הצדיק, שמקיים את בשלמות.

 

 

 

אמר (רבי נחמן) ודיבר על עניין זה הרבה מאוד: שאין צריכים בלימוד רק האמירה לבד לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כוונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל וכמו שאמרו חכמינו ז"ל (שבת סג): ‘לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מא קאמר’, שנאמר (תהילים קיט): "גרסה נפשי לתאבה" וכו’, כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד לגומרם ולחזור ולהתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השניה והשלישית כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.