תלמוד תורה

 

עיקר הטהרה מהבגדים הצואים הנאחזים בכל אחד, ואלו הבגדים הצואים הם בחינת יון מצולה, בחינת טיט היון, שמתדבק מאוד בכל פעם, ואף על פי שהם נסבבים מאוד באדם, ובכל פעם שמתעורר האדם לבורא יתברך הם מתגברים ביותר, וכמובא בכתבי האר"י ז"ל, שיש שהמצולות ים, שהם הרהורים רעים ומגונים, המתגברים עליהם ביותר, בפרט בעת עסקם בתורה ובתפילה, אבל אף על פי כן אם לא יניח את מקומו ויכריח את מחשבתו להמשיכה אל תוך התורה והתפילה בכל פעם, יהיה איך שיהיה, בודאי סוף כל סוף התורה תטהר אותו מכל הנ"ל, כי התורה היא בחינת נהר שאינו פוסק, שאין שום טומאה וליכלוך שיכולים להתקיים כנגדה, כי כל הטומאות והגילולים היא שוטפת אותם ומבטלת אותם ברגע קל, רק שהעיקר – שיהיה חזק בזה, כי אחר כך הם חוזרים ומתגברים ביותר, וצריך לחזור ולברוח אל התורה, וכן בכל פעם.

 

וזה בחינת קביעת עיתים לתורה, קביעת דייקא, שיהיה עסק התורה אצלו בקביעות גדולה, אפילו מי שאינו עוסק בתורה כל היום, כי אם איזה עיתים ושעות, על כל פנים צריך להיזהר שיהיו אלה העיתים והשעות בקביעות בכל יום, חוק ולא יעבור! כדי שיברח בכל פעם למקור מים חיים, המטהרים מכל הטומאות והבגדים הצואים הנ"ל.

 

 

סיפר רבי נתן זצ"ל: שמעתי מפיו הקדוש בעת שדיבר איתנו מגודל העניין של סיפורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים, ואמר אז שהוא בעצמו ז"ל עיקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על ידי סיפורי מעשיות מצדיקים. וסיפר שבבית אביו ואימו הצדיקים ז"ל היו שכיחים שם כל הצדיקים. כי כל הצדיקים היו מצויים בקהילת מעז’בוז’ מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב ז"ל, ורובם ככולם התאכסנו בבית אביו ז"ל, ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל ידי זה היה עיקר התעוררותו לבורא יתברך עד שזכה למה שזכה.