מלאכת קוצר ועוד

סימן שלו - מלאכת קוצר (המשך) - א. אסור לתלוש בשבת אפילו מעציץ שאינו נקוב. ב. אסור ליטול עציץ מעל גבי קרקע בשבת ולהניחו על גבי יחידות, ואפילו בעציץ שאינו נקוב, וכן להיפך

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שלו – מלאכת קוצר (המשך)
 
 
א. אסור לתלוש בשבת אפילו מעציץ שאינו נקוב. (ילקו"י ד/ה טז)
ב. אסור ליטול עציץ מעל גבי קרקע בשבת ולהניחו על גבי יחידות, ואפילו בעציץ שאינו נקוב, וכן להיפך, אסור להוריד עציץ מעל גבי יתידות ולהניחו על הארץ, בין עציץ של עץ, בין עציץ של חרס. ואיסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן. (ילקו"י ד/ה יז)
ג. גרעין אבוקדו או שעועית שנותנים אותן בצלוחית מים, והיכו שורשים, אסור להוציאם מהמים בשבת, וכן אסור להניחם בשבת בתוך המים כדי שיכו שרשים. [ואם לא היכו שרשים בלא"ה יש עליהם דין מוקצה]. (ילקו"י ד/ה כב)
ד. עציץ נקוב שיש בתוכו צמחים, ותלוי בתוך הבית על סלסלה של חוטים, מותר לעבור תחת העציץ בשבת, ואין לאסור מחשש שמפסיק את היניקה מהקרקע. (ילקו"י ד/ה כד)
     
סימן שלו  – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת
    
ה. אין עולין באילן בשבת, בין אילן לח בין אילן יבש. ואין נתלים בו, ואין נשענים עליו, ואין משתמשין במחובר לקרקע, שמא יתלוש ויקצור בשבת. (ילקו"י ד/ה כה)
ו. עלה באילן בשבת בשוגג, מותר לירד ממנו. אבל אם עלה באילן במזיד, אסור לירד ממנו בשבת. ואם עלה לאילן מבעוד יום אף אם עלה במזיד מותר לירד משחשכה. ויש אומרים דהני מילי כשהיה בדעתו לירד מבעוד יום, אבל אם לא היה דעתו לירד מבעוד יום, לא ירד משחשיכה, כיון שהיה בדעתו לשהות שם באיסור. (ילקו"י ד/ה כו)
ז. אף שאין משתמשים באילן בשבת, מכל מקום כשסועדים בליל שבת בחצר הבית, כגון בימי הקיץ החמים, מותר להניח נר שבת או מנורה חשמלית מבעוד יום על גבי אילן שבחצר, ואין לחוש שכאשר יכבה הנר יקחנו משם, ונמצא משתמש במחובר. שהרי בלאו הכי הנר אסור בטלטול בשבת. אבל ביום טוב אין מניתין נר על גבי אילן, ואפילו מבעוד יום, שמאחר ומותר לטלטל את הנר ביום טוב, יש לחוש שמא יקח את הנר מהאילן ביום טוב, ונמצא משתמש באילן ביום טוב. (ילקו"י ד/ה כו)
ח. מותר להשאיר כביסה תלויה על החבל בשבת, גם אם החבל קשור משני צדדיו לאילנות. (ילקו"י ד/ה כח)
ט. מותר לילך על גבי עשבים בשבת, בין אם הם לחים בין אם הם יבשים, למרות שהעשבים נתלשים מכח דריסתו עליהם, שהרי אינו מתכוין לתלוש. (ילקו"י ד/ה מא כח)
י. וכן מותר לשבת או לשכב על הדשא בשבת, או לפרוס שמיכה או מחצלת בשבת על הדשא, ולשבת עליה, ובלבד שיזהר שלא יתלוש בידים מן המחובר. (ילקו"י ד/ה כח)
    
סימן שלו – מלאכת זורע
     
יא. הזורע בשבת כל שהוא חייב. אחד הזורע זרעים ואחד הנוטע אילנות ואחד המבריך ואחד המרכיב, כל אחד מאלו הרי הוא בכלל מלאכת זורע האסורה בשבת. (ילקו"י ד/ה כס) וכן הזומר את האילן כדי שיצמח, כדרך שבעלי כרמים עושים, הרי זה חייב משום זורע. (ילקו"י ד/ה לא)
יב. המשקה צמחים ואילנות בשבת הרי הוא בכלל תולדת מלאכת זורע וחייב. (ילקו"י ד/ה לג), לפיכך האוכלים בגנות בשבת אסורים ליטול ידיהם על העשבים או על הזרעים, שאע"פ שאינם מתכוונים להשקותם, מ"מ פסיק רישיה הוא ואסור. וגם בגינה של חבירו אין להתיר בזה. (ילקו"י ד/ה לה)
יג. גם עציצים אסור להשקות בשבת, אפילו עציץ שאין בו נקב כלל. (ילקו"י ד/ה לח)
יד. ירקות או פירות תלושים, מותר להשקותם בשבת כדי שלא יכמושו. (ילקו"י ד/ה לח)
טו. מותר להטיל מי רגלים על עשבים וזרעים, שאין מי רגלים גורמים להצמיח אותם. ואף שיש מחמירים בזה, מכל מקום העיקר לדינא להקל בזה וכדעת השולחן ערוך, ואפילו בקרקע.
טז. וכל שכן בקרקע שאינה שלו. ומ"מ טוב ליזהר שלא יטיל מי רגלים על העשבים והזרעים ממש, אלא סמוך להם, ואפילו בתוך שלשה טפחים מהעשבים והזרעים. (ילקו"י ד/ה לח)
יז. יש ליזהר מלהשליך זרעים בשבת במקום ירידת גשמים, שהרי סופן להצמיח. ואם משליך לתרנגולים, לא ישליך אלא כשיעור שיאכלו בו ביום, או ליומיים. ואם הוא במקום דריסת רגלי אדם מותר בכל אופן, שהרי אין סופן לצמוח. (ילקו"י ד/ה מ)
יח. כיור ששוטפים בו ידיים וכלים, והמים עוברים לגינה או לפרדס של אדם אחר, מותר ליטול ידיים ולשטוף כלים בכיור זה, אף שבעל כורחו גורם להשקיית הגינה והפרדס. ובפרט אם הישקו את הגינה או את הפרדס מבעוד יום. [ובאופן כזה יש להקל אף בפרדס שלו, מאחר שהוא פסיק רישיה בתרי דרבנן, שהוא גם גרמא, וגם השקאה האסורה מדרבנן, לאחר שהישקו מבעוד יום, ודעת כמה פוסקים להקל בפסיק רישיה בתרי דרבנן]. (ילקו"י ד/ה מא)
יט. הנותן גרעין או זרע בקרקע בשבת, וליקטו קודם שנשרש, יש אומרים שנפטר מהחיוב, אחר שנתברר שהגרעין לא נשתרש. ויש חולקים. ועל כל פנים מי שעבר ועשה כן בשבת, יש לייעצו להוציא את הגרעין או את הזרע מהקרקע. (ילקו"י ד/ה מב)
כ. עצי בשמים וענפי הדסים מותר ליתנם בשבת אף לכתחילה לתוך אגרטל שיש בו מים, וגם מותר ליתן מים לתוך האגרטל, ולתת בתוכו את ההדסים והבשמים. ומכל שכן שמותר להוסיף מים בשבת בתוך האגרטל. אבל פרחים ושושנים שניצניהם סגורים ועלולים להיפתח במים, אין ראוי ליתנם לכתחילה בשבת לאגרטל שיש בו מים, אפילו אם היו בתוך המים מערב שבת, והוציאם בשבת כדי להריח בהם. אבל אם השושנים והפרחים נפתחו, מותר ליתנם בשבת לאגרטל שיש בו מים. והמחמיר בשושנים גם באופן שנפתחו כבר, תע"ב. (ילקו"י ד/ה מו) 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה