תערובת חמץ בפסח,דין נותן טעם לפגם

 

 

א. אם נמצאת החיטה בתבשיל בערב פסח אחר זמן איסור חמץ, בטלה בששים, ויבער החיטה. אבל אם לא סילקו החיטה וחזרו וחיממו התבשיל בפסח בעוד שהחיטה בתוכו, הרי החיטה חוזרת ליתן טעמה בו בפסח, ונאסר כל התבשיל. (חזו"ע ב/נח)

ב. אם נמצאת חיטה מבוקעת בתבשיל ביום שביעי של פסח ובאו לשאול למורה הוראה, טוב שלא יורה להם עד מוצאי החג, ואו יתיר התבשיל וישרפו החיטה. (חזו"ע ב/נט)

ג. אם חממו תרנגולת בפסח בעוד שהחיטה בתוכה, חוזרת לתת טעם בפסח והוי במשהו.

ד. תרנגולת שחיממוה בפסח בכלי שני, ונמצאת בתוכה חיטה, מעיקר ההלכה יש להתיר בדיעבד את התבשיל, אלא שנכון לצרף עוד סניף נוסף להיתר. ואם נמצאת חיטה בתרנגולת מבושלת בפסח, אם היא מבוקעת אסרה את כל התבשיל. (חזו"ע ב/סט)

ה. תבשיל אורז שמצאו בו חיטה מבוקעת, וקודם הבישול הטילו החיטה והאורז ברותחין, ועשו בהם חליטה, יש להחמיר בזה. (מרן אאמו"ר בריש ספר חכמה ומוסר)

ו. מה שאסרו חליטה בזמנינו, אינו במי פירות, כגון יין ושמן רותחים, שמי פירות אפילו רותחים אינם מחמיצים. (שם)

ז. יש נוהגים שלא לאכול תרנגולים בפסח, שמא תמצא בהם חיטה, והיא חומרא יתירה, ויכולים לעשות התרה. וטוב לקנות התרנגולות קודם פסח, ולהאכילם אורז (או דורא), שאם יקנה אותן בפסח מהגויים נמצא כאילו קונה את החמץ שבספק, והמחמיר תבוא עליו ברכה. (חזו"ע ח"ב סט)

ח. אף שיש אומרים שחמץ בפסח במשהו, הוא גם בנפל מתערובת ראשונה לשניה, במקום הפסד יש להקל בתרי משהו, אפילו לח בלח. (מרן אאמו"ר שליט"א בהערותיו לספר חכמה ומוסר)

ט. חמץ בפסח שנתערב אצל גוי, או תערובת של הפקר, [שנתערב בה חמץ] יש אומרים שאינו אוסר במשהו. ויש חולקים. וכן חמץ שנפסל מאכילת הכלב ברשות הגוי בפסח, נחלקו הפוסקים אי הוי כחרכו קודם זמנו או לא.

י. אם נתערבה מצה של חמץ עם מצות כשרות, יש אומרים שאף אם התערובת נעשתה קודם האפייה אינה בטלה אפילו באלף, ויש חולקים ואומרים שאין דין דבר שבמנין אלא במצה אפויה, ולא בעיסה. וכן עיקר.

יא. גוי שהשליך חמץ לקדרת ישראל, אסור במשהו. (ילקו"י, ח"ה עמ’ שנה)

יב. אם עשו ריבה קודם הפסח בכלי שבישלו בו חמץ, [ולא היה בו חמץ בעין, אלא טעם בלוע בכלי], מותר לאכול ריבה זו בפסח, ויחשיב כנותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה. (יחו"ד א/יא. חזו"ע ב/סב). ואין מורה הוראה רשאי להחמיר לספרדים בדינים אלו, ורק בתוך ביתו בצינעא רשאי להחמיר. (יבי"א א’ יו"ד סי’ יא ס"ק כד)

יג. מותר לכתחילה לשתות מים בפסח מן המים של המוביל הארצי או הכנרת, ולבשל ולאפות בהם בלי שום פקפוק. אף על פי שמשליכים חמץ לכנרת בעצם ימי הפסח או שופכים לכנרת שיירי קפסאות בירה וכדומה. ובלבד שיסננו את המים במסננת יפה קודם השימוש בהם לבישול ולאפייה. [ובלא"ה המים מהכנרת מגיעים מסוננים לבתים]. והמתחסדים עם קונם נוהגים לשאוב מים קודם הפסח, ולסננן יפה, כדי להשתמש בהם לכל ימי הפסח. והנוהגים כן תבוא עליהם ברכה. אבל אין צריך להחמיר להכין מים בשביל רחצה ושטיפת כלים. (יבי"א ז/מר)

יד. מותר לשתות בפסח חלב מבהמה של גוי, אף שידוע שהוא מאכילה חמץ. (חזו"ע ב/סד)

טו. יינות המיוצרים ביקבי כרמל מזרחי בראשון לציון, וביקבי אליעז, והמיועדים גם לצורך חג הפסח, ונתברר בשנת תשל"ה כי אירעה בהם תקלה, כי בבתי חרושת מסויימים יצרו את הספירט באותם מכונות שיצרו בהם קודם לכן ספירט העשוי מעמילן של דגנים, שהוא חמץ גמור, ומבלי להכשיר את המכונות ההם ייצרו בהם אחר כך ספירט מן היין, אשר עירבו אותו אחר כך בתוך המשקאות והיינות והמשקאות המיועדים לפסח, יש להכשיר משקאות אלה לפסח, ואין להחמיר בהם כלל. והליקר והארק והוודקא לסוגיהם השונים, מן הדין יש מקום להתיר לשתותם בפסח, מכל מקום טוב להחמיר להמנע משתייתם, אבל מותר בהחלט להשהותם עד לאחר הפסח, ולשתותם אחר כך בלי שום פקפוק. (יבי"א ח/מג)

 

 

 

 

טז. נותן טעם לפגם מותר בפסח, לפיכך אם בישלו בפסח בכלי חמץ, לאחר שעבר שיעור מעת לעת (עשרים וארבע שעות תמימות) מזמן שנתבשל החמץ בכלי, התבשיל מותר, והאשכנזים מחמירים בזה. (חזו"ע ב/סד)

יז. תמרוקים ודברי קוסמטיקה לנשים, מותרים בפסח, מכיון שנפסלו מאכילת כלב קודם הפסח. וכן טבק הרחה כשר, שאפילו אם נעשה בכוהל חמץ, דינו כחרכו קודם זמנו, ומכל שכן שבארץ ישראל רוב הספירט מופק מדברים שאינם חמץ, וכל דפריש מרובא פריש.

יח. טבליות וכדורי הרגעה, נגד מיחושי ראש ושיניים, מותר להשתמש בהם, אפילו יש בהם תערובת חמץ (עמילן של חיטה), כל שטעמם פגום, ובולעים אותם כמות שהם. אבל טבליות שמוצצים אותם וטעמם טוב אסור למצוץ מהם לרפואת דלקת גרון וכיוצא, אלא אם כן נתברר שנעשו מעמילן של תירס או תפוחי אדמה. וטוב לבקש מהרופא בעת רישום התרופות (ריצפט) שירשום לו תרופות שאינן מכילות חשש חמץ כתחליף לאלה שיש בהן חשש תערובת חמץ. (חזו"ע ב/סז. ויחו"ד ב/ס)

יט. אף על פי שמעיקר הדין מותר להשתמש בפסח להדחת כלים בחומרי ניקוי פגומים אף שאין להם הכשר לפסח, מכל מקום מאחר וכיום יש הכשר גם לחומרי ניקוי, מהיות טוב להשתמש רק בדברים שיש בהם הכשר לפסח.