דין תבלין ביום טוב,סחיטה וחליבה ביום טוב ועוד

 

 

א. מותר להשתמש בתרופות ביום טוב גם למיחוש בעלמא, חוץ ממשחה שאין למשוח ביום טוב. (ילקו"י שבת ד/ד עמ’ קלח)

 

   

    

ב. אסור לסחוט זיתים וענבים ביום טוב, שהוא כמפרק דהוי תולדה של מלאכת דש. וכן אסור לסחוט תותים ורימונים, תפוחי זהב, ואשכוליות, וכל שאר פירות העומדים למשקים, (אבל לימונים מותר לסחוט). ואפילו לסחוט תפוז על סוכר אסור, אבל לסחוט על אוכלים באופן שרוב המשקה נבלע באוכל מותר, שמשקה הבא לאוכל נחשב כאוכל. (ילקו"י חלק ה’ עמוד תעב)

ג. בהמה העומדת לאכילה מותר לחלוב אותה לתוך כלי שיש בו אוכלים, כגון אורז, באופן שרוב החלב נבלע באוכל. אבל אסור לחלוב מלוא הכלי על פרוסה אחת או שתיים. אבל בהמה שעומדת לחליבה או לגדל ולדות אסור לחולבה ביום טוב אף על גבי אוכלים, אלא יאמר לגוי שיחלוב אותה ביום טוב, או שיחלוב אותה באופן שהחלב הולך לאבוד. (ילקו"י ה/תעג)

ד. במקום שחולבים על ידי מכונת חליבה חשמלית, נראה שמותר להלביש הצינור בעת תנועת החשמל בדדי הבהמה באופן שהחלב ילך לאבוד זמן מועט, ואחר כך יעמיד כלי תחת הדד לקבל החלב. (שם)

ה. מותר לדוך שקדים ביום טוב, להוציא החלב שלהם, כיון שמפיגים טעם, ואין דרך לעשות מהם הרבה בבת אחת. (שם)

 

 

 

ו. מותר לקחת קמח מהכלי ביום טוב אף על פי שעושה גומא בלקיחתו, שאין לחשוש לעשיית גומא אלא בעפר, ולא באוכלים, והוא הדין לסוכר ושאר מיני אוכלים. וכן בטבק הרחה מותר לקחת מהכלי הרבה בבת אחת, ואין לחוש בו משום גומא. (ילקו"י ה/תעג)

ז. אסור לרקד הקמח ביום טוב על ידי נפה ואפילו על ידי שנוי, אבל אם הרקיד הקמח בנפה מערב יום טוב ורוצה לרקדו שנית ביום טוב כדי שתהיה הפת נאה יותר, מותר לרקדו על ידי שינוי, שאין זו הרקדה האסורה ביום טוב, שהלא רואים שאינו בורר הקמח מתוך הסובין אלא הכל יוצא דרך נקבי הנפה. ומכל מקום כדי שלא יבוא להתחלף לו בהרקדת הקמח לכתחילה ביום טוב, הצריכוהו שינוי. (ילקו"י חלק ה’ עמוד תעד)

ח. כיצד ישנה, אם היה רגיל לרקד בחול על גבי עריבה ירקדנו על גבי שולחן (בנתינת נייר על השולחן), ואם היה רגיל לרקד על גבי שולחן יעשה שינוי אחר, כגון שירקד הקמח על גבי ספסל או כסא וכיוצא בזה. (שם)

ט. אם לאחר שניפה את הקמח מערב יום טוב, נפל בו צרור או קיסם, מותר לרקדו שנית ביום טוב אפילו בלי שינוי. (שם)

י. אסור למדוד הקמח ביום טוב בכלי המיוחד למידה כדי ללוש, אלא יקח באומד הדעת, או יוסיף על המידה מעט, או יפחות מעט. (ילקו"י ה/תעד)

יא. הלש עיסה ביום טוב יכול להפריש ממנה חלה בברכה כשיש בה שיעור חיוב חלה, דהיינו חמש מאות ועשרים דרה"ם קמח, שעולה למשקל ק"ג אחד וחמש מאות וששים גרם. והלש עיסה עם סוכר לעוגה חייב גם כן להפריש חלה בברכה, כשיש בה שיעור חלה. ובתנאי שהוא אופה אותה מעשה אופה, מה שאין כן אם מטגן את העיסה בדבש שאז פטורה מן החלה. (שם)

יב. החלה שמפרישים ביום טוב בזמן הזה אסור לשורפה ביום טוב אלא יניחנה עד מוצאי יום טוב וישרפנה. (ילקו"י חלק ה’ עמוד תעה)

יג. עיסה שנילושה בערב יום טוב אין מפרישין עליה חלה ביום טוב, הואיל ואפשר היה ליטול החלה מערב יום טוב, ומשום שנחשב כמתקן, וכן אין מפרישין תרומות ומעשרות ביום טוב משום שנחשב כמתקן. (שם)

יד. הלש עיסה ביום טוב אסור לו לחקוק בדפוס בעיסה איזו צורה או אותיות, ואפילו ביד אסור לעשות צורת עוף וכדומה. (שם)

טו. עוגה שנאפתה מערב יום טוב ויש עליה צורות ואותיות מותר לאכול ממנה ביום טוב, ואין לחוש בזה משום מוחק, שאפילו בשבת יש להתיר וכל שכן ביום טוב. (יבי"א ד/לח)

 

 

 

טז. מותר לגרד גבינה במורג חרוץ ובמגרדה המיוחדת לכך, ונכון לשנות קצת מפני שאפשר היה לגרד הגבינה מערב יום טוב, מבלי שתפיג טעם, אבל צנון וכן גזר שאם היה גורדם מערב יום טוב היו מפיגים טעם, מותר לגורדם ביום טוב בלי שינוי, וכן מותר לטחון בשר ביום טוב במכונה המיוחדת לכך, ומותר לנקותה אחר הטחינה. (ילקו"י ה/תעה)

יז. מותר לזלף ולרסס פליט בבית להבריח זבובים ויתושים, ובלבד שיזהר היטב שלא יזלף מול הזבובים ממש, אלא באויר, וגם ישאיר חלון פתוח, בכדי שתהיה אפשרות לזבובים לצאת מן הבית, דכיון שאינו מתכוין להורגם ואינו בגדר פסיק רישיה מותר. (יבי"א ג/כ. ד/לז)

יח. מותר לעשות מי סודה ביום טוב, וכן מותר להשתמש בסיפולוקס להסריג הבלונים ולהזרים גז לתוך המים להופכם למי סודה. (יבי"א ג/נא. ד/לב)

יט. פשט המנהג ביום טוב כשרוצים למלאת נפט במנורת הלאמפא או בפתיליה של בישול, שמפרקים את הכיסוי המהודק בחריצים, ואחר שנותנים הנפט חוזרים ומרכיבים הכיסוי ומהדקים אותו שנית על ידי החריצים. (יבי"א חלק ג’ סי’ כא סק"ז)