סדר תפילת מנחה,סדר תפילת נעילה ועוד

 

 

א. אין הכהנים נושאים כפיהם בתפילת מנחה, וכהן שעבר ועלה לדוכן נושא כפיו ואין מורידין אותו. ואחר החזרה אומרים אבינו מלכנו (אפילו כשחל בשבת).

ב. כשחל יום הכפורים בשבת אומרים אחר אבינו מלכנו "צדקתך צדק".

 

 

 

 

ג. קודם תפילת נעילה אומרים פיוט אל נורא עלילה וכו’, ואשרי וחצי קדיש [ואין אומרים ובא לציון].

ד. המנהג אצלינו להתחיל תפילת הלחש של הנעילה חצי שעה בדיוק קודם שהשמש נעלמת מעינינו. ולכתחילה על הש"צ לכלכל צעדיו בחזרת תפילת הנעילה לקצר ככל האפשר במנגינה ובפיוטים, וגם לא ימשוך בכל תיבה ותיבה כדרך שהוא מושך בשאר התפילות, וגם הציבור יחרישו ויטו אזן קשבת לתפילת הש"צ, שלא לענות אחריו בסוף כל קטע בתפילת הנעילה כדרך שנוהגים בשאר תפילות היום, באופן שיספיק הש"צ להגיע לברכת כהנים קודם השקיעה בכמה דקות, כדי שהכהנים ישאו את כפיהם ויברכו ביום. ומסיימים ברכת כהנים דקה אחת או שתים קודם השקיעה, ובדיעבד שנמשכה תפילת הנעילה לאחר שקיעת החמה, רשאים הכהנים לברך ברכת כהנים בבין השמשות (שהוא ספק יום ספק לילה, כשלש עשרה דקות וחצי אחר השקיעה) ועליהם תבוא ברכת טוב. אבל אם נמשכה תפילת הנעילה עד הלילה ממש, לא ישאו הכהנים כפיהם, ושב ואל תעשה.

ה. בתפילת הנעילה אומרים "חתמנו" במקום "כתבנו" ואם אמר כתבנו יצא, שחתימה בכלל כתיבה. ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת, אבל בוידוי שלאחר תפילת לחש אין מזכירים בו של שבת. והני מילי יחיד, אבל ש"צ כיון שאמרו בתוך תפילתו מזכיר בו של שבת. ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו. ואומרים בה קדושת כתר כמו במוסף.

ו. אחר הנעילה מאריכים בסליחות עד לערך עשרים דקות לאחר השקיעה, שאז יהיה מותר לתקוע בלי כל חשש. ומכל מקום נכון וראוי להתעכב קצת כדי שלא ימהרו הנשים ועמי הארץ לטעום מיד אחר התקיעה ויכשלו בספק כרת.

ז. נוהגים להתחיל סליחות הנעילה בפיוט "אם אפס רובע הקן", ואין אומרים שבט יהודה בדוחק ובצער, שאין השעה מתאימה לכך.

ח. יש נוהגים לענות אחר רחמנא "אמן" ולא "בדיל ויעבור", ואין להם טעם מספיק לכך, ולכן אין לשנות ממה שנוהגים תמיד לענות בדיל ויעבור.

ט. בסיום הסליחות של הנעילה אומר הש"צ פסוק שמע ישראל פעם אחת בלבד, ובכל הסליחות גם כן כשאומר פסוק שמע ישראל אין לכופלו. ואומר ברוך שם כבוד מלכותו גם כן פעם אחת. ושבע פעמים "ה’ הוא האלהים ה’ הוא האלהים". ואפשר להקדים אמירת פסוק קראתי בכל לב שבע פעמים, לפני שיאמר פסוק ה’ הוא האלהים שבע פעמים. ואחר כך אומר חצי קדיש, ותוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת. ואחר התקיעות יאמר תענו ותעתרו ברחמים מן השמים וכו’. ובסיום הקדיש תוקע תרועה גדולה, ואחר זה אומרים הפסוקים כל כלי יוצר עליך וכו’. ויש נוהגים לומר אחר זה עלינו לשבח.

י. אם עדיין לא שקעה החמה אין לתקוע. אבל בתוך זמן בין השמשות מותר לתקוע.

יא. אם נאנס ולא התפלל נעילה, אין לתפילה זו תשלומין.

 

 

 

יב. מתפללים תפילת ערבית של מוצאי יום הכפורים, ואומרים ג’ פסוקים ה’ צבאות עמנו וכו’, ואחר כך אומר חצי קדיש, והוא רחום וברכו. ומתפללים ערבית בנחת ולא יעשו תפילתם קבע לבל תהי עליהם למשא ולהיות כתינוק הבורח מבית הספר. ומיהו אין לעכב את הקהל יותר מדי, שהרבה חלשים נמצאים בתוכם שאי אפשר להם להמתין כל כך. ואמצעי שלם.

יג. הטועה במוצאי יוהכ"פ ואמר המלך הקדוש או המלך המשפט או זכרנו וכו’ אינו חוזר.

יד. מבדילים על הכוס, ואין מברכים על בשמים אפילו אם חל יום הכפורים בשבת. ואין לברך ברכת "בורא מאורי האש" על נר שהודלק במוצאי יום הכפורים אף אם אין נמצא שם נר ששבת, שהוא נר הדולק מערב יום הכפורים. ולכן אם אין לו נר ששבת, או נר שהודלק מנר ששבת, לא יברך ברכה זו כלל, וכל שכן שאין לברך בורא מאורי האש על נר חשמלי במוצאי יום הכפורים, שאין זה נחשב לנר ששבת. ומכל מקום במוצאי יום הכפורים שחל בשבת אם אין לו נר ששבת, יש להורות לברך על נר שהודלק במוצאי יום הכפורים, ורק אם יש לפניו נר ששבת, או שיכול להשיג בנקל נר ששבת, מהיות טוב אל תקרי רע, ויברך על נר ששבת ויצא ידי חובה לכל הדעות.

טו. אין לאכול בלי הבדלה, ויש מתירים למי שצמא לשתות מים במוצאי יום הכפורים אפילו לא התפלל תפילת ערבית.

טז. ראוי לכל אדם בריא להזהר שלא לאכול במוצאי יום הכפורים, עד שיעבור שיעור ד’ מילין (בשעות זמניות) מהשקיעה, שהוא שעה ורביע, וכדעת רבינו תם, ובפרט שמצינו למעלה משלושים ראשונים, ולמרן השולחן ערוך שסוברים כן. ומצוה לפרסם הדברים ולמוכיחים ינעם.

יז. יש נוהגים לברך ברכת הלבנה של חודש תשרי במוצאי יום הכפורים, ולא קודם לכן, מפני שאנו תלויים ועומדים בדין, וברכת הלבנה צריכה להיות בשמחה. ויש אומרים שאדרבה ראוי להקדימה לפני יום הכפורים כדי שתבוא מצוה זו ותכריע את הכף של הזכויות, ונחלקו האחרונים מה הוא מנהג ירושלים, ולכן דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד.

יח. אוכלים ושותים ושמחים במוצאי יום הכפורים מפני שהוא נחשב לקצת יום טוב, ואיתא במדרש: שיוצאת בת קול במוצאי יום הכפורים ואומרת: לך אכול בשמחה לחמך וכו’.

 

 

 

 

יט. נאמר בתורה: בסוכות תשבו שבעת ימים וגו’, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. והם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש.