סוכה ביום השביעי,סוכה ונויה ביום השמיני ועוד

 

 

א. אף על פי שגמר לאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו, אבל יכול להוציא ממנה את הכלים מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד יום טוב אחרון. ואם אין לו לפנות כליו, ורוצה לאכול בסוכה בשמיני עצרת, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה, לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף. ואם הוצרך לסעוד בשאר היום צריך לאכול בסוכה, שמצותה כל שבעה.

ב. יש נוהגים כשיוצאים מהסוכה אומרים, יהי רצון שנזכה לישב בסוכת עורו של לוייתן.

ג. אם רוצה לאכול בסוכה אחר שמחת תורה, אין צריך למעט בה בסכך, שלא נראה כמוסיף על המצוה אלא ביום השמיני.

 

 

 

 

ד. סוכה ונויה אסורים גם בשמיני עצרת, ובחוץ לארץ שעושים שני ימים טובים של גלויות, אסור גם בתשיעי, שהוא ספק שמיני.

ה. אם חושש מפני הגנבים, או מפני הגשמים, מותר להוריד את הקישוטים או הסדינים ביום הושענא רבא.

 

 

 

 

ו. יש להמתין מלקדש בליל שמיני עצרת עד הערב, ואף על פי שבכל שבת ויום טוב יכול לקבל תוספת שבת ויום טוב מבעוד יום, בשמיני עצרת אין לקדש ולאכול מבעוד יום, כדי שלא להכנס בספק איסור תורה.

ז. ליל שמחת תורה אומר בתפילתו את יום (השבת הזה ואת יום) שמיני חג עצרת הזה. ואם טעה ואמר את יום חג הסכות הזה, בין בליל שמחת תורה בין ביומו, בין בארץ בין בחוץ לארץ, לא יצא. ואם נזכר בתוך הברכה, או בברכות שאחריה, חוזר לאתה בחרתנו. ואם סיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. והוא הדין למי שטעה בקידוש כנ"ל. ואין חילוק בזה בין שטעה וחשב שעודנו עומד בחג הסוכות, לבין שיודע שהוא שמיני עצרת, וסירכא דלישנא נקט "חג הסוכות הזה" דכל אפיא שוין דלא יצא, כיון שהוא חג בפני עצמו. וכן אין חילוק בזה בין טעות בתפילה ובין טעות בקידוש של ליל שמיני עצרת, שבכולם יש להורות לחזור ולהתפלל ולקדש. (יבי"א ד/נא)

ח. אחר תפילת ערבית, מקיפים ז’ הקפות ושמחים בשמחת התורה. ואף על פי שאין מספקין ואין מרקדין בשבת, ולא ביום טוב, לכבוד שמחת התורה מותר. ומצוה נמי איכא. ואפילו חל שמחת תורה בשבת. ויש נוהגים שבמחיאת הכפים מכים יד ימין על השמאל, להגביר מידת הימין על השמאל.

ט. בשחרית שמחת תורה מתפללים תפילה של יום טוב, (ואומר את שמיני חג עצרת הזה) וגומרים ההלל בברכה. ומוציאים ג’ ספרי תורה, וקוראים פרשת וזאת הברכה, ומוסיפים הרבה עולים לספר תורה לכבוד היום.

י. יש נוהגים לקרוא לכל הילדים הנמצאים בבית הכנסת לעלות לתורה, ופורסים טלית מעל ראשם כמין חופה, ואחד מהם מברך וקורא בתורה בעד כולם, ואין לחוש בזה משום איסור עשיית אוהל עראי ביום טוב, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, והנח להם לישראל. (יבי"א ז/נה)

יא. מנהגינו להוסיף "חתן מעונה" שקורא בתורה לפני חתן תורה וחתן בראשית. ואחר כך חתן תורה מסיים הקריאה, וחתן בראשית מתחיל מפרשת בראשית. ומותר להעלות שני כהנים, או שלשה בזה אחר זה, אחד לחתן תורה, ואחד לחתן בראשית, ואחד למפטיר. והוא הדין לשלשה לויים בזה אחר זה, שכל שיש קדיש מפסיק בינתיים מותר להעלותם בזה אחר זה. (יחו"ד ג/נ)

יב. אם אין בבית הכנסת אלא כהן אחד, וזכה בעליית חתן תורה, רשאי לעלות גם לעליית כהן, וגם לחתן תורה. והוא הדין ללוי. אבל אם זכו בקריאת חתן בראשית, לא יעלו לספר תורה בתור כהן או לוי, אלא יקרא אחר במקומו, או כהן במקום לוי, שאין אדם אחד רשאי לקרות בשני ספרים, משום פגמו של ראשון. וטוב שהלוי יצא מבית הכנסת בעת שהכהן עולה.

יג. יש להתיר לשני אחים או לאב ובנו, להיות שניהם חתנים בשמחת תורה, האחד חתן תורה, והשני חתן בראשית, (וכל שכן שיכולים לעלות אחד חתן בראשית ואחד מפטיר, שיש הפסק גם בקדיש). ועל הצד היותר טוב, מיד כשיסיים חתן תורה ירד מהתיבה, טרם שיעלה החתן בראשית, שבאופן שמוציאים שני ספרי תורה, והשני עולה בספר תורה האחר, אין חוששין כלל לעין הרע. (יחו"ד ג/נ)

יד. מי שקנה מבעוד מועד עליית חתן תורה, ומת לו מת ברגל, שחייב להתאבל עליו, רשאי לעלות בעצמו בשמחת תורה לחתן תורה.

טו. מה שנהגו באיזה קהילות, שחתן בראשית מפסיק באמירת "בסימנא טבא" בין ברכת התורה לקריאה, יש לבטל מנהגן, דהוי הפסק, אלא יש לומר "בסימנא טבא" קודם ברכת התורה.

טז. מנהגינו כמו שכתב מרן הבית יוסף, שלא לזמר קדיש בשמחת תורה אחר ספר תורה הראשון, ואפילו עלו חמשה גברי ויותר. אלא אחר קריאת פרשת בראשית אומרים (שני החתנים, חתן תורה וחתן בראשית, או אחד מהם) חצי קדיש. ומכל מקום אם טעו ואמרו קדיש אחר הספר תורה הראשון, חוזרים לומר קדיש אחר השני. ואחר כך עולה המפטיר וקורא בספר תורה השלישי, ואומר חצי קדיש ומפטיר ויהי אחרי מות משה עבד ה’. ואם נמצאה טעות בספר תורה שקראו בו לחתן בראשית, אין צריך להוציא ספר תורה אחר, אבל לא יברך ברכה אחרונה. (יבי"א ד/כב סק"ב)

יז. תושב חוץ לארץ המבקר בישראל, על מנת לחזור לחוץ לארץ, רשאי לעלות לספר תורה ביום טוב ראשון, שהוא שמיני עצרת, כחתן תורה או חתן בראשית. ובן ארץ ישראל שיצא לחו"ל על דעת לחזור, אינו רשאי לעלות לספר תורה בשמחת תורה של חו"ל לחתן תורה.

יח. אחר ההפטרה, אומרים תיקון הגשם, ומכריזים משיב הרוח ומוריד הגשם. ואחר מוסף עושים ו’ הקפות, ומרבים בשמחה ובמשתה לכבוד התורה, שזכינו לסיימה היום.

יט. יש ליזהר ולהזהיר שלא יבואו לשמחה של הוללות וליצנות, ובמקום גילה שם תהא רעדה. וכל שכן שלא יעשו חילול יום טוב בהשמעת קול כלי שיר, לא תהא כזאת בישראל. שלא התירו לכבוד התורה אלא לספק ולרקד בלבד, אבל לא לנגן בכלי שיר. וכן אסור להפעיל מערכת דיסקטים, או רדיו, או טייפ, אפילו מערב יום טוב, לשמוע שירים ביום טוב של שמיני עצרת, ואפילו עושים כן לכבודה של תורה. ומי שנוהג היתר, מוחין בידו, אלא ישמחו באמירת פזמונים ושירים ותשבחות לה’ יתברך. (יבי"א ג/כט. יחו"ד ג/מט)