מסכת חגיגה פרק א משנה ה-ו

פרק א’ משנה ה’ :  מי שיש לו אוכלים מרובים, ונכסין מועטין–מביא שלמים מרובין, ועולות מועטות; אוכלים מועטין, ונכסים מרובין–מביא עולות מרובות, ושלמים מועטין.  זה וזה ממועט, על זה אמרו מעה כסף ושתי כסף; זה וזה מרובה, על זה נאמר "איש, כמתנת ידו, כברכת ה’ אלוהיך, אשר נתן לך" (דברים טז,יז).

פרק א’ משנה ו’ :  מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג, חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג.  עבר הרגל ולא חג, אינו חייב באחריותו; על זה נאמר "מעוות, לא יוכל לתקון; וחסרון, לא יוכל להימנות" (קוהלת א,טו).