מסכת מכות פאר א משנה ג-ד

א,ג  מעידים אנו את איש פלוני, שהוא חייב מלקות ארבעים–נמצאו זוממין, לוקין שמונים:  משום "לא תענה בריעך עד שקר" (שמות כ,יב), ומשום "ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו" (דברים יט,יט), דברי רבי מאיר.  וחכמים אומרין, אין לוקין אלא ארבעים.  משלשין בממון, ואין משלשין במכות.  כיצד:  העידוהו שהוא חייב לחברו מאתיים זוז–נמצאו זוממין, משלשין ביניהן; העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים–נמצאו זוממין, כל אחד ואחד לוקה ארבעים.

א,ד  אין העדים נעשין זוממין, עד שיזימו את עצמן.  כיצד:  אמרו מעידים אנו את איש פלוני, שהרג את הנפש–אמרו להן היאך אתם מעידים, שהרי הנהרג או ההורג היה עימנו אותו היום במקום פלוני–אין אלו זוממין; אבל אם אמרו להן היאך אתם מעידים, שהרי אתם הייתם עימנו באותו היום במקום פלוני–הרי אלו זוממין, ונהרגין על פיהן.