מסכת סנהדרין פרק יא משנה א-ב

יא,א  אלו הן הנחנקין–המכה אביו ואימו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה, והבא על אשת איש, וזוממי בת כוהן ובועלה.  המכה אביו ואימו–אינו חייב, עד שיעשה בהם חבורה.  זה חומר במקלל מבמכה–שהמקלל לאחר מיתה, חייב; והמכה לאחר מיתה, פטור.  וגונב נפש מישראל–אינו חייב, עד שיכניסנו לרשותו; רבי יהודה אומר, וישתמש בו, שנאמר "והתעמר בו, ומכרו" (דברים כד,ז).  הגונב את בנו–רבי יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין.  גנב מי שחצייו עבד, וחצייו בן חורין–רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.

יא,ב  זקן ממרא על פי בית דין, שנאמר "כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע" (דברים יז,ח).  שלושה בתי דינין היו שם–אחד על פתח הר הבית, ואחד על פתח העזרה, ואחד בלשכת הגזית.  באים לזה שעל פתח הר הבית, ואומר כך דרשתי וכך דרשו לי חבריי, כך לימדתי וכך לימדו לי חבריי.  אם שמעו, אמרו להן; ואם לאו, באים לזה שעל פתח העזרה, ואומר כך דרשתי וכך דרשו לי חבריי, כך לימדתי וכך לימדו לי חבריי.  אם שמעו, אמרו להן; ואם לאו, אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית–שמשם תורה יוצאה לכל ישראל, שנאמר "מן המקום ההוא, אשר יבחר ה’" (דברים יז,י).  חזר לעירו, ושנה ולימד כדרך שהוא למוד–פטור; ואם הורה לעשות, חייב–שנאמר "והאיש אשר יעשה בזדון, לבלתי שמוע אל הכוהן . . ." (דברים יז,יב), אינו חייב עד שיורה לעשות.  תלמיד שהורה לעשות, פטור–נמצא חומרו קולו.