מסכת זבחים פרק יד משנה א-ב

יד,א  פרת חטאת שנשרפה חוץ מגיתה, וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ–פטור:  שנאמר "ואל פתח אוהל מועד, לא יביאנו" (ויקרא יז,ט)–כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אוהל מועד, אין חייבין עליו.

יד,ב  הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והכלאיים, והטריפה, ויוצא דופן, שהקריבן בחוץ–פטור:  שנאמר "לפני משכן ה’" (ויקרא יז,ד)–כל שאינו ראוי לבוא אל משכן ה’, אין חייבין עליו.  בעלי מומין, בין בעלי מומין קבועין ובין בעלי מומין עוברין, שהקריבן בחוץ–פטור.  רבי שמעון אומר, בעלי מומין קבועין, פטור; ובעלי מומין עוברין, בלא תעשה.  תורין שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן, שהקריבן בחוץ–פטור.  רבי שמעון אומר, בני יונה שעבר זמנן, פטור; ותורין שלא הגיע זמנן, בלא תעשה.  אותו ואת בנו, ומחוסר זמן–רבי שמעון אומר, הרי זה בלא תעשה:  שהיה רבי שמעון אומר, כל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן–הרי זה בלא תעשה, ואין בו כרת.  וחכמים אומרין, כל שאין בו כרת, אין בו בלא תעשה.