זמן השלום

אחרי ההמולה וכש-10,000 הדולרים
שהרוויח התפזרו לכל הרוחות, ירון מצא
את עצמו מנגן בגיטרה על השטיח הפרסי
שקיבל מאמו… הוא הבין שחייב להיות
משהו בכל הסרט הזה.

ירון, שביצע בהצלחה מרובה בנורבגיה את השיר "זמן השלום" לכבוד הסכמי אוסלו, חזר לארץ. הדי ההמולה התקשורתית אפפו אותו עדיין. בין השאר קיבל טלפונים מהבדרן דודו טופז ומהמנחה דן שילון, אך לאחר זמן מה ההמולה שככה ו-10,000 הדולרים שהרוויח התפזרו לכל הרוחות.

כעת מצא את עצמו יושב בדד בדירת חדר במושב בית-זית בירושלים בין ההרים ומנגן בגיטרה על השטיח הפרסי שקיבל מאמו. נפתח לו מעיין חדש של מילים, של כיסופים למשהו חדש ולא נודע. החל להרהר בכך שחייב להיות משהו מעבר לטבע בכל הסרט הזה. בתוכו הרגיש שהוא רוצה משהו אמיתי כמו הקמת משפחה. אבל איך עושים זאת?! הוא שמע מחבריו שלהקים משפחה בימינו זה דבר אבוד לכתחילה, בית משוגעים בטוח…

בדיוק אז נכנס לבקרו ידיד שהתקרב ליהדות בשם אלי והציע: "ירון. בוא נלך לשיעור תורה!", "מה קרה לך, השתגעת?! עד כאן!". "לא. זה לא בדיוק שיעור תורה", הרגיע אלי, "אלא שיעור על שירת הלויים בבית המקדש. שיעור מוזיקלי, אל תדאג…"

ירון ישב בשיעור בפינה ליד הדלת. החדר היה מלא בנשים בלבד. כאשר הרב שמואל שטרן, שמסר את השיעור, הבחין בו, ביקש שיכנס פנימה ואז הביט רק בו ודיבר לעברו במשך שעתיים וחצי. היה זה שיעור קסום על שירת הלויים בבית המקדש. הוא דיבר על כך שהלויים נקראו "מבינים" מפני שהם שרו שירים שהלב מבין. הם שרו בעת שהביאו את הקרבנות לבית המקדש, המבטא קירבה לקודש. כל מילה עניינה אותו וחדרה לליבו. לאחר מכן הציע הרב שילכו להתבודד באזור בית-זית, כלומר ידברו אל ה’ בלשון חופשית לגמרי. ירון, בהשפעת השיעור, הרגיש שנפתח לו פתח חדש בחיים והחל לדבר לעבר חללו של עולם כל מה שעלה בדעתו, החל משטויות וכלה בדברי נפש עמוקים.

הרב שטרן הזמין את ירון להתארח אצלו בשבת. ירון טיפס מבית-זית לשכונת הר-נוף והגיע לביתו של הרב. שם, ראה את הרב ואשתו עם תשעת ילדיהם יושבים מסביב לשולחן מלכים, אוכלים מאכלים מרהיבים ושרים שירי שבת, שרובם לא הכיר. אז אמר לעצמו: "וואלה. זה מה שאני רוצה בחיים: שולחן שבת, אישה, ילדים וניגונים…"

הרב שטרן קנה תפילין עבור ירון, שהחליט ללכת לישיבה כדי לטעום מהתורה. בתחילה הלך לישיבת המקובלים של הרב ברכה בנחלאות. הייתה זו תקופת הסליחות. הוא התפלל עמם בהנץ החמה והתרגש מהתפילות ומכל אווירת הקדושה. יחד עם חבר בשם מוטי תכנן לטבול במקווה לפני עלות השחר, ללכת לישיבת המקובלים, לומר סליחות ולברוח. לאחר שטבלו במקווה של מים צלולים, הוריד ירון את מוטי בכניסה לירושלים ונסע לכיוון נחלאות. ירון הגיע לצומת שבו רחוב בצלאל נמצא משמאלו וגן-סאקר מימינו. הוא עצר ברמזור אדום, וכאשר התחלף לירוק, פנה שמאלה, ואז, לפתע התנגש בו רכב שבא ממול….

…ירון התעורר מעלפונו באמבולנס ואמר לחובש: "חבל לך על הזמן… הקדוש-ברוך-הוא הציל אותי!…", החובש ענה: "תעשה לי טובה: פשוט תשתוק ותנוח…". שכלו של ירון היה רדום, אבל ליבו האיר באלף אורות. כאשר הגיעו לבית-החולים, אמר לרופא: "תשמע: הקדוש-ברוך-הוא הציל אותי! אני מוכן להתערב איתך…", אך הרופא גער בו: "שתוק ואל תזיז את הראש! יורד לך דם…"

לאחר שהקריחו את ראשו של ירון, נתפרו שם ארבעה תפרים. בדעתו של ירון עלה שארבעת התפרים הם כנגד ארבע הפרשיות של תפילין של ראש. הוא חזר לבית הוריו כשראשו תפור. הרכב שבו נסע היה שייך להוריו, אבל למרבה המזל הוא עשה לו טסט וביטוח כמה ימים לפני התאונה. אמו סיפרה לו שבליל התאונה הם שמעו קול ניפוץ חזק והתעוררו בבהלה. לאחר שהדליקו אור במטבח, ראו צלחת ענקית שנפלה ונשברה. השעה הייתה חמש. ירון סיפר לה בהתרגשות כי זו הייתה בדיוק שעת התאונה. כאשר סיפר זאת בישיבת המקובלים נאמר לו כי הצלחת הלכה במקומו…

לאחר שחש בליבו וראה במוחש שה’ עמו, החליט להעמיק את כניסתו לעולם היהדות וכשהחלים, נכנס לישיבה לחוזרים בתשובה "תורה ואמונה" בהחלטה ללכת עם ה’ עד הסוף. לאחר שנקלט בישיבה, החל לחשוב על שידוך, אבל לא נראה לו מתאים שאחד כמוהו ילך לשדכנית, לכן החליט להתפלל על שידוכו מבלי להשתדל בדרך המקובלת. באותה עת החל לשיר ולנגן כדי לקרב רחוקים. הוא ליווה, הפעם עם כיפה לראשו, את הרב שטרן. הרב אמר דברי תורה וירון ניגן עם הגיטרה. באמצע אחד השיעורים, ראה מישהי מביטה בו ואומרת: "וואיי, אני לא מאמינה…"

ירון נזכר שפגש בה לפני שבע שנים, כאשר למד תיאטרון בגיל עשרים וארבע ונסע מדי בוקר משוק מחנה-יהודה ליד-חרוצים בתלפיות לבית-הספר למשחק "ניסן נתיב". יום אחד כשעלה על האוטובוס, ראה בחורה נאה והחל לשוחח עמה. הוא פגש אותה שלוש פעמים נוספות באוטובוס ומאז לא נפגשו יותר. דמותה נכנסה לליבו וכעת ראה אותה לפתע.

כאשר יצא החוצה פגש בה והחל לשוחח עמה. הוא סיפר לה בקצרה מה שעבר עליו בשנים האחרונות, כולל התקרבותו המפתיעה ליהדות. בגלל שנכנס לחיי תורה, לא ידע אם ואיך להמשיך את הקשר ביניהם. בתוך תוכו הרהר שזה יכול להיות שידוך מעניין, אבל לא היה בטוח לגמרי. הוא לא לקח ממנה מספר טלפון ורק אמר: "אני מנגן עם הרב מדי פעם. אולי נשמור על קשר…"

לאחר תקופת-מה אמר ירון לחברו הקרוב, שלמה: "תשמע, אשתך עובדת בכנסת. אם היא תכיר במקרה איזו חוזרת בתשובה נחמדה, שתודיע לך…", ונתן לו את מספר הטלפון שלו, תוך ציון העובדה שהוא זמר, שחקן ורקדן שחזר בתשובה.

יום אחד קיבל טלפון: "שלום, מדברת הדסה. אני עובדת בכנסת. קיבלתי את המספר שלך מיסמין, אשתו של שלמה…". ירון חש שמישהי בשם הדסה לא תתאים לו וענה בקול מאוכזב: "הדסה?…". "לא בדיוק. האמת שהשם שלי ענת, אבל כשחזרתי בתשובה, נאמר לי שענת זהו שם של אלה כנענית, אז הרב סטבסקי אמר לי להוסיף שם, והשם שלי כעת הוא ענת-הדסה…". ירון התרכך מעט והיא הוסיפה: "תשמע עוד משהו. כבר נפגשנו, אם אתה זוכר, לפני שמונה שנים באוטובוס, ולפני שנה בערך התראינו בשיעור של הרב שטרן…", "אה, זאת את?! מה את אומרת!…"

ירון וענת-הדסה נפגשו והיא סיפרה לו איך התחדש הקשר: "פעם נטלתי ידיים בכיור בכנסת, במקום עבודתי. הסרתי את טבעותיי ושכחתי אותן שם. אחר כך יסמין נטלה ידיים ומצאה את הטבעות ותלתה מודעת "השבת אבידה". נתקלתי במודעה והגעתי למשרד של יסמין. נתתי לה סימנים והיא החזירה לי את הטבעות. דיברנו קצת ויסמין הציעה לי להיפגש עם בחור חוזר בתשובה. עניתי לה שאני כבר רוויה בהצעות שידוכים, אבל כאשר שמעתי שמדובר בזמר, שחקן ורקדן בשם ירון נזכרתי בך…" ירון הספיק לספר לה את סיפורו האישי בהרחבה. במהלך הסיפור שרבב בדיחות והיא צחקה מכולן, גם כאשר היו גרועות. הוא חשב לעצמו: מה כבר יכול להיות יותר טוב מזה?!… הם נפגשו בשבת הקרובה אצל בן-דוד של ענת-הדסה. במוצאי-שבת שלף ירון את הגיטרה ושר ברגש רב את "שיר למעלות" של יוסף קרדונר. באמצע השיר, נעלמה לפתע ענת-הדסה, ולאחר מכן חזרה עם צרור של ממחטות נייר.

"לאן נעלמת?"

"הלכתי רגע למטבח…", ואז התפרצה בבכי והחלה לנגב את דמעותיה.

הסתבר לירון שהוא ריגש אותה בשירו. כאשר צחקה, בעת שסיפר בדיחות גרועות, היא אמנם מצאה חן בעיניו, אבל נותר עדיין בספק כלשהו, ואילו כאשר בכתה בגללו, גמר בליבו סופית: זהו. אני מתחתן איתה!

הם עברו כמה מכשולים נוספים בדרך ליעדם, אבל הכל התהפך לטובה והם נישאו לבסוף בשעה טובה ומוצלחת. היום יש להם חמישה ילדים, כן ירבו, והוא שר עמם בכיף מסביב לשולחן השבת, בזמן השלום.

* * *

יצירת קשר לסיפור תשובה – odedmiz@actcom.co.il
(מתוך אור חוזר 3)