תנו לנו לקרוא את הספר!

בתיה רוזן, בצעד חסר תקדים, פונה
לרב שלום ארוש ומבקשת ממנו לאפשר
לנשים לקרוא את הספר בגן השלום.
לטענתה, בחברה בה אנו חיים כיום קיימת
אי-הבנה בהגדרת המושגים של גבר
ואישה והתפקיד של כל אחד מהם.

לכבוד הרב שלום ארוש שליט"א היקר,

אני מניחה שהרב אליעזר רפאל ברוידא העביר לך את המכתב שהתקבל במערכת לא מזמן, העונה לכותרת "לא, זה לא קשקוש".

במכתב מסופר על אישה שלא שאלה שאלות, היא פשוט קראה את הספר בגן השלום והתחננה בפני בעלה שיקרא אותו. לפני שבעלה קרא אותו, כך נכתב שם, הוא התוודה בפניה שהוא לא יודע איך להיות בעל טוב, ושהוא אפילו רחוק מאוד מלהיות הבעל לו ראויה אשתו באמת, ובעצם, אף אחד לא לימד אותו. בסופו של דבר, הבעל קרא את הספר ונדהם מכל מה שנכתב בו. הוא הרגיש שדבריה של אשתו, בשיחה שהייתה להם לפני שקרא את הספר, היו דברי השם שבקעו מגרונה, אותם מצא כתובים שחור על גבי לבן בספר. כמובן, לאחר שהוא קרא את הספר חייהם השתנו מהקצה אל הקצה, ורק לטובה, ברוך השם. עד כאן לגבי המכתב.

זכות גדולה נפלה בחלקי להיות אחת מן העורכים שעובדים עם הרב ברוידא, וכן כעורכת לשונית לספריך, כולל הספר בגן השלום שיצא לאור לאחרונה. התגובה שלי הייתה בדיוק כמו של הזוג מהמכתב הנ"ל – התפעלתי מהדרך בה כתבת והסברת את הצרכים המיוחדים של הנשים, והרגשתי שאם כל בעל יקרא את הספר הזה, ויישם את מה שנכתב בו, יהיה שלום בית בכל העולם! אני מאמינה שאם בעלי, שלא מזמן התגרשנו, היה קורא את הספר ומיישם את דבריך (שלצערי הרב, בז לו ולא היה מוכן לקרוא אותו) חיי הנישואין שלנו היו ניצלים.

נדהמתי במיוחד מהתובנות העמוקות על הקשר שבין קדושת האדם לבין הבנת תכונותיה של האישה, דבר שהיה מרכז חיי הנישואין שלי והיה חסר מאוד לבעלי (כמובן מחוסר הדרכה או ספר כמו בגן השלום שיסביר לו). בסופו של דבר, הבנתי מהו הנושא האמיתי של מצבנו ומדוע כל מה שניסיתי לא שיפר את המצב בינינו. לא היה לי שותף במאבק הזה, וכמו שהסברת בספר, החלק המכריע בפאזל הזה היה חסר ושום דבר לא יכול היה להשלים אותו.

לאחר שציינתי את דבריי, כפי שאני מאחלת ומתפללת שכל גבר יקרא את הספר בגן השלום, כך אני מאמינה שזה דבר חיוני עבורנו הנשים – לקרוא את הספר הזה, כפי שאסביר בהמשך.

באופן עקרוני, המושג הטבעי של זכר ונקבה מאוד מעורבים בחברה כיום, ובפרט בחברה בה אני חיה בארצות הברית. לימדו אותי לנהוג כמו כגבר, ואת הגברים לימדו לנהוג כנשים – וכך למצוא את בן הזוג שלנו! לא פלא שמספר מקרי הגירושים רק עולה ועולה! כבוד הרב, איך אפשר לצפות ממני למצוא את האדם הנכון, כאשר אני אמורה לחפש בדיוק את ההיפך ממה שאני צריכה לחפש? אם לימדו אותי שאני צריכה לחפש בדיוק את התכונות האלה שהן "נשיות" בגברים, ואם לימדו אותי שעליי להפגין את מה שאתה מכנה תכונות "גבריות"?

כיום נשים בעצמן מבולבלות מתפקידן, ובמיוחד כשהתנועה הפמיניסטית, שהספיקה לחדור גם לקהילות היהודיות, היא הוכחה לכך. נאמר לנשים שהן צריכות להיות גברים, לכן אנו צריכות דרכים שבעזרתן נוכל ללמוד מה אנחנו באמת צריכות להיות, ואיזה גבר לחפש. ואם אנו כבר נשואות, נוכל לבקש, ואולי אף לדרוש, מהבעלים שלנו כמו שעשתה האישה במכתב הנ"ל, שיקראו את הספר בגן השלום, מכיוון שהוא כל כך חשוב ונחוץ לכל זוג.

אני בהחלט מבינה שישנם פרקים בספר המיועדים אך ורק לגברים, ואישה שתקרא אותם מבלי להבין במה מדובר, משום שאלו דברים שנכתבו מתובנות עמוקות, (והם בהחלט למען שלום-הבית בין בני הזוג ולמען הבנת צרכי האישה), לא תשכיל להבין מה כתבת שם ולמה התכוונת, ואפילו תכעס. לכן, אני מבקשת מאוד, שגם אם לא תאפשר לנשים לקרוא את הספר בגן השלום כפי שהוא, על כל פרקיו, לפחות אפשר לנו לקרוא את הפרקים המכריעים והנחוצים, כמו הפרק העוסק בהגדרת תפקידי המינים. או, הצעה טובה יותר – הוצא לאור גרסה לנשים של הספר בגן השלום וציין שזהו מדריך לנשים בלבד. ואנא ממך, לטובתנו, הכנס זאת לסדר העדיפויות שלך, למרות לוח הזמנים הצפוף שלך.

ובדרך בה נשות כלל ישראל הולכות, כך גם כלל ישראל. לנשות כלל ישראל, לתדהמתנו הרבה, אין שום ידע ותובנות לגבי המושגים האלה. אנחנו בהחלט צריכות אותם. אנחנו זקוקות להם למען עצמנו, למען ילדינו, למען הבעלים שלנו או הבעלים לעתיד. איננו יכולות לעצב משפחה אם אנחנו לא יודעות כיצד לנווט את עצמנו – ולא רק במונחים של מה ללבוש ואיך לדבר (דברים שאנו שומעים המון), אלא כיצד נחשוב וננווט את עצמנו בתוך ומחוץ לביתנו. איננו יכולות לגדל את ילדינו אם לימדו אותנו לעצב אותם בדיוק ההיפך ממה שהם צריכים להיות!

אנא ממך, אפשר לנו לקרוא את הספר בגן השלום. אנו זקוקות לו לא פחות ממה שהגברים זקוקים לו, ואולי גם יותר.

אני מודה לך שוב, כבוד הרב, על הזמן שאתה מקדיש לכלל ישראל. אין מילים בפי שיוכלו לתאר את מה שחשתי מהדרך בה אתה מלמד ומציג את דבריך, וכיצד הם פעלו לטובה בחיי. ואני בטוחה שעוד הרבה אנשים מרגישים כמוני.

ברגשי הערכה עמוקים והכרת תודה לרב, בתיה רוזן.