שרשרת עלילות

העדים הרבים תודרכו תחת איומים על חייהם ונקנו בנזיד עדשים. איש לא סירב לסמנקין. ולסמנקין עצמו לא הייתה כל כוונה להיות הגולגולת שתונח על שולחנו של השר...

2 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 06.04.21

העדים הרבים תודרכו תחת איומים
על חייהם ונקנו בנזיד עדשים. איש לא
סירב לסמנקין. ולסמנקין עצמו לא
הייתה כל כוונה להיות הגולגולת שתונח
על שולחנו של השר…

המלך ואיש היער, חלק 3

בפרק הקודם, המלך מאמץ את ווסילי ומלביש אותו בגדי נסיך. תוך פרק זמן קצר, עולה ווסילי על כל מלמדיו עד כדי כך שלא נותר להם מה ללמד אותו. לאחר שווסילי נהיה לאיש סוד של המלך, הוא התמנה לשר הפנים. אמנם, אין ווסילי שוכח לרגע את מוצאו – בגדיו הישנים שמורים בתרמיל בעליית הגג…

* * *

פוזניקוב ירש את המעמד שלו מאביו, כי בזמנם של מלכי רוסיה, לא הכישורים קבעו אלא הייחוס המלכותי. סבו ואביו היו שרים במלוכה, אז גם פוזניקוב, למרות שהיה קטנוני, קנאי, בעל תאווה ומושחת, אדם שבילה את רוב זמנו במרדף אחרי כסף, וודקה ונשים. כזה היה השר לביטחון פנים, שהנהיג את משרדו על בסיס של שוחד, פרוטקציה, וטרור. אוי למי שהעז להתנגד לפוזניקוב.

יותר מכל, פוזניקוב שנא את ווסילי. השניים היו ניגודים בתכלית הניגוד. פוזניקוב ידע שבטווח הלא רחוק, הוא וווסילי לא יוכלו להתקיים באותה ממלכה. במוקדם או במאוחר, ווסילי יגלה את כל הריקבון ויעדכן את המלך. מאז שווסילי רכש את אמונו של המלך, חלה ניכרת נסיגה במעמדו של פוזניקוב המרושע.

אם מישהו רק היה מזכיר את שמו של ווסילי בנוכחותו של השר לביטחון פנים, אז היה יורק, צועק, ומקלל: "הכלב השוטה הזה שבא אלינו מן היער? מיהו בכלל? עוד לא הוציא את כל הקוצים מן הזקן שלו, והוא עוד סועד עם מלך רוסיה? איפה נשמע כזה דבר? איזו בושה וחרפה! בכל תולדות רוסיה לא הייתה שערורייה שכזו…"

לאחר מכן, פוזניקוב היה גומר בקבוק וודקה בשש לגימות ומסתובב אנה ואנה בלשכתו כמו דב בתוך כלוב. למרות כל מה ששתה, לא הצליח להירדם בלילה ואז נהיה עוד יותר עצבני ומסוכן. הוא שאג כמו אריה מורעב ואז חשו המשרתים המפוחדים, איכשהו משתדלים לתפקד למרות ברכיהם המשקשקות. "תביאו לי את סמנקין!" צרח השר. "מהר!"

סמנקין נכנס ללשכת השר מבלי לדפוק בדלת. שלא כמו השר, סמנקין היה שתקן ושקול. בעל הבית שלו – השר פוזניקוב השיכור עם עיניו האדומות והבולטות מחוריהן – היה על סף שיגעון מוחלט. הוא דפק בשולחן, נפנף באקדחו ורעם, "לא מעניין אותי איך, אבל תוך עשרים יום, אני רוצה כתב אישום מוחלט נגד הכפרי המתועב הזה. שיהיה לא פחות מבגידה ומורד במלכות – אני רוצה תאריכים, מקומות, עדים, ותיעוד. סמנקין, 10,000 רובל זהב מחכים לך ביום בו ווסילי יורשע, ואם לא, צווארך בסכנה חמורה. או שהגולגולת של ווסילי על השולחן שלי, או שלך. אז לך, ומהר!"

סמנקין ביצע את תפקידו כמפקד המשטרה החשאית בדיוק של סכין כירורגית. היא היה קר כמו פלדה וטיפוס בדיוק לטעמו של השר. תמורת סכום סמלי, היה מוכל לחסל את סבתא שלו. כל האידיאולוגיה שלו התבססה על בצע כסף ותאוות. הוא ופוזניקוב היו זרזיר ועורב – מין אחד מושחת בתכלית.

תוך הזמן הקצוב, סמנקין בנה תיק ענק נגד ווסילי, ובו רשימה ארוכה של עבירות חמורות – החל מגזילה מאוצרות המלך וכלה בקשירת קשר עם אויבי המלך, תכנון מרידה ובגידה. אומן הרשע והכזב, סמנקין ביסס את העלילות הרבות על עובדות נסיבתיות, כולל תאריכים אמיתיים של ביקורי ווסילי בכפרים הנושקים לגבול, שם כביכול נפגש עם סוכנים זרים. על עובדות אלה, הוא בנה מגדלים ענקיים של האשמות דמיוניות. העדים הרבים תודרכו תחת איומים על חייהם ונקנו בנזיד עדשים. איש לא סירב לסמנקין. ולסמנקין עצמו לא הייתה כל כוונה להיות הגולגולת שתונח על שולחנו של השר…

ההמשך בעז"ה בשבוע הבא.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת  www.lazerbrody.net

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה