לחיות עם השם

יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות במהלך היום כדי שבן הזוג ירגיש... מיליון דולר! אתם מבינים? בלי להתאמץ יותר מדי. רק עם דברים קטנים, שהם בעצם גדולים.

5 דק' קריאה

הרבנית שיינדל מוסקוויטש

פורסם בתאריך 06.04.21

יש כל כך הרבה דברים שאפשר
לעשות במהלך היום כדי שבן הזוג
ירגיש… מיליון דולר! אתם מבינים?
בלי להתאמץ יותר מדי. רק עם
דברים קטנים, שהם בעצם גדולים.

שני אחים גרו אחד ליד השני, הם אהבו אחד את השני מאוד וחיו בשלום ובאחדות. אחד האחים, שנקרא לו ראובן, היה עשיר אבל בלי ילדים, ואילו האח השני, לו נקרא שמעון, היה עני אבל בעל משפחה ברוכת ילדים.

לשמעון היה שדה שהיה מקור מחייתו היחיד, ולמרות שעבד מהבוקר עד הערב בקושי היה לו מה לאכול. ראובן, שלא היה צריך לדאוג בכלל מתי ומהיכן תגיע ארוחתו, ראה כיצד אחיו עובד קשה וריחם עליו. הוא ניסה תמיד לעזור לו אבל שמעון סירב לכל הצעת עזרה מאחיו.

אחרי מחשבות רבות בנושא עלתה בראשו של ראובן תכנית מדהימה. הוא החליט שכל לילה הוא ילך לשדה של אחיו, ייקח חלק מהתבואה של השדה שלו וישים בשדה של שמעון. ‘הוא לא ירגיש בזה כלל’ חשב ראובן, ‘זה ייראה ממש טבעי’.

ראובן היה שמח מאוד עם התכנית שלו והחל להוציאה אל הפועל. בכל לילה, כאשר כולם נרדמו, הוא הלך לשדה והעביר תבואה לשדה של אחיו. כך חזר הדבר על עצמו במשך זמן רב מבלי שאף אחד ירגיש. אולם, ככל שעבר הזמן, ראובן הרגיש שמשהו מוזר קורה. למרות שנתן לשמעון חלק מתבואתו, החלק שלו נשאר כפי שהיה. הוא לא הצליח להבין מה קורה, לכן החליט לחקור את העניין. הוא שאל את העובדים בשדה שלו אבל הם אמרו לו שהם לא הבחינו במשהו חריג במהלך החודשים האחרונים. ‘אם שום דבר לא קורה במהלך היום אז משהו קורה בלילה’ חשב, והחליט שעוד באותו לילה הוא ילך לשדה, יתחבא ויראה מה קורה.

באותו זמן שמעון אף הוא חשב על אחיו, למרות שהוא, שמעון, היה עני הוא הרגיש שבגלל שבורך במשפחה מקסימה, הוא עשיר יותר מראובן. ‘אני באמת מרחם על ראובן. הוא עני בדברים שבאמת חשובים בחיים. יש לי כל כך הרבה דברים להודות עליהם, ואני באמת רוצה לעשות משהו בשביל אחי כדי שישמח’. הוא החליט שהוא ייקח חלק מתבואתו ויעביר לשדה של ראובן. וכך, בכל ערב, כאשר כל בני המשפחה נרדמו הוא יצא אל השדה והעביר חלק מן התבואה שלו לשדה של ראובן. וגם הוא השתומם מאותה סיבה שראובן תהה לגביה – החלק שלו נשאר כפי שהיה. וגם הוא החליט לחקור את העניין. הוא שאל את העובדים אך הם אמרו לו שלא הבחינו במשהו חריג בחודשים האחרונים. ‘אז אם שום דבר לא קורה במהלך היום בודאי שקורה בלילה’ חשב, והחליט שעוד באותו לילה ילך לשדה, יתחבא ויראה מה קורה.

אחרי שגילה ששום דבר לא קורה, הוא חזר למשימתו הלילית – העברת תבואה משדהו לשדה של אחיו ראובן. ואז, את מי הוא מוצא עושה בדיוק אותו דבר? את אחיו ראובן.

כאשר שאלו אחד את השני והבינו מה קרה, וגילו את האהבה והדאגה איש לאחיו, הם חיבקו אחד את השני ובכו מרוב שמחה.

והשם ראה את האהבה והדאגה בין שני האחים האלה, דבר ששימח אותו מאוד, ואמר: "מקום שבו אנשים חיים בשלום זה עם זה באהבה ודואגים אחד לשני, זהו מקום נפלא וכל כך יקר לי, אני רוצה להיות במקום הזה".

זה המקום, כך אנו מוצאים בדברי חז"ל, בו נבנה בית המקדש, הבית הקדוש לנו, שהוא מקור השמחה וכל השפע לכל אחד מעם ישראל. וכידוע, במקום זה שרתה השכינה הקדושה. עד כדי כך יקרה וחשובה האהבה בין שני אחים אצל השם יתברך.

עכשיו נעבור לסיפור הבא, סיפור זהה לראשון אבל עם הבדל אחד גדול.

היו שני אחים, אחד עשיר אך ללא ילדים לו נקרא לוי, והאח השני, לו נקרא יוסף, היה עני אך בעל משפחה ברוכת ילדים, וגם שניהם גרו אחד ליד השני. ההבדל בסיפור הזה הוא שהאחים היו מקנאים אחד בשני ושנאו איש את רעהו.

יוסף קינא בלוי בגלל עושרו, לכן חשב שיש לו הכל, בזמן שהוא, יוסף, היה עני. מצד שני, לוי קינא ביוסף בגלל שהתברך במשפחה ברוכת ילדים ואילו הוא ללא ילדים, לכן חייו חסרי ערך. כך הם חיו בשנאה גדולה אחד לשני.

השאלה היא – מי באמת "עשיר" ומי "עני"?

ככל שעבר הזמן, כל אחד מהם הגיע למסקנה שה’חלוקה’ הזאת אינה הוגנת. כל אחד מהם החליט "להעביר" חלק מהתבואה מהשדה של האחר לשדה שלו, וכך "יתקנו" את חוסר האיזון ביניהם.

בכל לילה, כאשר כולם נרדמו, שני אחים יצאו לשדה, וכל אחד מהם העביר תבואה מהשדה של אחיו לשדה שלו. וכמו בסיפור הראשון, שני האחים תהו מה בעצם קורה כאן? הרי אין שום שינוי? וגם שניהם, כמו שני האחים מהסיפור הראשון, החליטו, לאחר שחקרו את העניין לעומקו, לבדוק מה קורה בשדה במהלך הלילה. גם שניהם נפגשו באמצע הלילה כאשר כל אחד מהם העביר תבואה מהשדה של אחיו לשדה שלו, וכשגילו זאת החלו לריב עד שהרגו אחד את השני.

והשם "הביט למטה" ואמר: "מקום בו יהודים שונאים אחד את השני הוא איום ונורא ושנוא עליי, רק צרות יבוא ממקום רע שכזה, מקום של שנאה ומחלוקת בין אנשים".

וכעבור מספר דורות, בית עבודה זרה גדול ובעל השפעה רעה וגדולה נבנה במקום הזה, אשר גרם סבל רב לעם ישראל לאורך כל הדורות. הרבה גזירות קשות על עם ישראל יצאו ממקום זה, דבר שגרם צער וסבל רב לעם ישראל.

משני סיפורים אלו אנו רואים עד כמה השם מתעב כל דבר הקשור לשנאה ומחלוקת, וכמה הוא משתוקק שנחיה אחד עם השני בשלום ואהבה. השם כל כך שמח כאשר יש שלום בין אנשים עד שמוצא לנכון להשרות את השכינה הקדושה במקום כזה.

אמרו חז"ל: אם יש שלום בין הבעל לאישה השכינה שורה ביניהם – זכו, שכינה ביניהם. זה מתייחס לבתים שלנו הנקראים מקדש מעט (בית מקדש קטן), ובאותה מידה שהשכינה שרתה בבית המקדש כאשר כלל ישראל חיו בשלום ואחדות, כך גם לנו יש את הכוח למשוך את האהבה הנצחית של השם לבתינו.

תארו לכם איזה כוח ועוצמה יש בלחיות יחד מתוך שלום ואהבה! זה גורם להשם להימשך לעולם הזה ו"לגור" איתנו. האם יכול להיות דבר יותר נפלא מזה שהשם כל כך שמח מאיך שאנו מתנהגים, עד כדי כך שהוא רוצה להיות איתנו! האם המאמץ לא מספיק כדאי כדי שהשם יהיה בבית שלך? וזה רק חלק ממה שכל אחד זוכה באופן פרטי – שקט ושלווה במחשבות ובראש. ומה עם הסיפוק ושביעות הרצון מהזוגיות, חיים של שמחה ושלום ביחד? וכמובן שעל קרקע כזו הילדים שיגדלו עליה יהיו בריאים בנפשם, מלאי ביטחון, ויהפכו לאנשים מבוגרים רגועים וטובים.

יתירה מזו, ההתנהגות שלנו בבית היא ההכוונה לחייהם של ילדינו, והטון שישמע בבית שלהם. בדרך כלל סביבת בית ההורים משתקפת בביתם של הילדים מכיוון שזה מה שהם קיבלו, זו למעשה הדוגמא האישית שהם מקבלים ודרך החיים על פיה הם גדלו וחיו, הם חושבים שזה מה ש"נכון" וצריך להיות. מה שהילדים מקבלים בילדותם משתקף באופן מיידי כשהם גדלים ומתבגרים. כמה מדהימה ועצומה האחריות המוטלת עלינו לגבי עתידם של הילדים והדורות הבאים אחריהם, אותם אנו צריכים להדריך על הצד הטוב ביותר ולהעמיד בדרך הנכונה לחיים של שלום ושמחה.

לכן אם יש שלום ואחדות בבית ההורים ההישג הוא בשני תחומים – רוחני וגשמי.

רוחני – מכיוון שהשם שמח "לגור" איתנו בבית שלנו.

גשמי – אנו חיים באווירה רגועה, בשלום ובשמחה, וגם אם לא ניקח בחשבון את הילדים וכיצד זה ישפיע עליהם ועל חייהם בעתיד, עצם העניין עצמו בין בני הזוג שווה כל מאמץ!

אם כך, עלינו לעשות את כל המאמצים הדרושים והנחוצים שהבית יהיה מקדש מעט אמיתי.

אחד הכללים החשובים שיש לקחת בחשבון הוא – שאתה יכול להפוך את חיי בן הזוג לנעימים וטובים, במקום לדאוג ולחשוב מה הוא יעשה בשבילך. אל תחכו שבן/בת הזוג יעשו את הצעד הראשון, כי אם תחכו אחד לשני, תחכו לנצח.

נעים מאוד לדעת ולחשוב שהדברים להם אתה זקוק מטופלים על ידי הקרובים והיקרים לך במקום להרגיש שאתה צריך רק לקבל, משום שאז זה הופך לדרישה ומאבק כדי להשיג את זה – וגם כאן התוצאות דומות.

בנוסף לזה, ישנן הרבה דרכים קטנות נוספות להראות לבן הזוג שבאמת אכפת לך שיהיה לו טוב, דבר שלא מצריך זמן רב או מאמצים מרובים. לפעמים אפשר להסתפק בסנדוויץ’ שמכינים לו/לה ליום שמחכה לו בחוץ, כשפתאום הוא חש ברעב והופ, הסנדוויץ’ מוכן. חשבתם על השמחה הממלאת את בן הזוג באותו רגע? על המחשבות הטובות שעולות בראשו עליכם? מה לגבי הכנת ארוחת הערב וסידור השולחן לבן הזוג והילדים כמו שמכינים לאורחים? הרווח עצום מכיוון שאם יש ילדים בבית אז הם מבינים שאת ההורים צריך לכבד. ומה עם להראות אכפתיות שמסתכמת בשיחה קצרה? להתקשר במהלך היום רק כדי לשאול מה העניינים ואם הכל בסדר…

יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות במהלך היום כך שבן הזוג ירגיש… מיליון דולר! אתם מבינים? כך מרגיש בן הזוג כאשר בן הזוג השני תומך בו ומגלה אכפתיות כלפיו. באותה מידה אפשר לומר לבן הזוג שגם אנו מרגישים מיליון דולר כשהוא תומך בנו ומגלה אכפתיות, אהבה וכדומה. יהי רצון שנזכה בברכת השפע של השם ברוחניות ובגשמיות, אמן!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה