מסכת מכשירין פרק א משנה א-ב

א,א  כל משקה שתחילתו ברצון, אף על פי שאין סופו ברצון, או שסופו ברצון, אף על פי שאין תחילתו ברצון–הרי זה בכי יותן.  משקין טמאין–מטמאין לרצון, ושלא לרצון.

 

א,ב  המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין, או את הטומאה–אינן בכי יותן.  להשיר ממנו משקין–בית שמאי אומרין, היוצאין ואת שבו, בכי יותן.  בית הלל אומרין, היוצאין, בכי יותן; ואת שבו–אינן בכי יותן, מפני שהוא מתכוון שיצאו מכולו.