מסכת טבול יום פרק ב משנה ד-ה

ב,ד  המקפה והחמיטה של חולין, והשמן של תרומה צף על גביהן–נגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא שמן; ואם חיבץ–כל מקום שהילך השמן, פסל.

 

ב,ה  בשר הקודש שקרם עליו הקופה–נגע טבול יום בקופה, חתיכות מותרות; נגע בחתיכה, חתיכה וכל העולין עימה חיבור.  רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.  וכן בקטנייות שקרמו על גבי פרוסות.  מעשה קדירה והקטנייות–בזמן שהן פרודין, אינן חיבור; בזמן שהן גוש, חיבור.  אם היו גושין הרבה, הרי אלו יימנו.  שמן שהוא צף על גבי היין–נגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא שמן; רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.