משחק בלי חוקים

אי אפשר לשחק בלי חוקים. כך הוא הדבר גם בחיים. כדי לעזור לילד למצוא את מקומו במשפחה ומחוצה לה, יש לקבוע חוקים וגבולות. אך גם לא לשכוח, את החוקים קובעים מתוך הבנה ואהבה!

3 דק' קריאה

הרב יצחק אבוחצירא

פורסם בתאריך 06.04.21

אי אפשר לשחק בלי חוקים. כך הוא
הדבר גם בחיים. כדי לעזור לילד למצוא
את מקומו במשפחה ומחוצה לה, יש
לקבוע חוקים וגבולות. אך גם לא לשכוח,
את החוקים קובעים מתוך הבנה ואהבה!

בתוך מסגרת, חלק 2

בואו נערוך ניסוי קטן. ניתן לקבוצת ילדים כדור ונבקש מהם לשחק באופן חופשי, ללא חוקים למשחק, כאשר אין גבולות למגרש. נשמע מעניין? אתם בודאי יודעים מה יקרה. מהר מאוד ניווכח לדעת שהילדים לא זו בלבד שלא יצליחו לשחק וליהנות, אלא כמעט כולם יהיו מתוסכלים ומבולבלים. דקות נוספות יחלפו ונגלה שגם מריבות וויכוחים יהיו מנת חלקם, ואולי גרוע מזה. עד שאחד הילדים לא ייקח את הפיקוד ויורה לכולם כיצד משחקים ומהם כללי המשחק, הילדים לא יצליחו לתפקד.

כך הוא הדבר גם בחיים – אי אפשר לחיות בלי חוקים!

תפקידנו העיקרי כהורים הוא לעזור לילד למצוא את דרכו בעולם המשפחה, ומחוצה לה. דבר זה ניתן לעשות כמובן עם הרבה תפילות ועזרה משמים, וגם, בעזרת חוקים וגבולות.

ילד בלי מסגרת

ילדים ללא חוקים וגבולות חיים בעולם מבולבל וחסר מסגרת. הם לא מבינים מה הם רוצים ולקראת מה הם צועדים. חוסר היציבות גורם להם להיות "תלושים מהמציאות". ללא מסגרת המקלה על החיים ומאפשרת צמיחה תקינה, הילד ייתקל בקשיים ובעיות רבות בהמשך חייו, וכמובן גם כיהודי שומר תורה ומצוות, שהרי גם קיום המצוות הוא מסגרת. ילדים ללא מסגרת קמים בכל בוקר לבדיקה מחודשת של החיים – היכן הגבול? מהו החוק היום? מה מצב הרוח של ההורים? בדיקה זו גוזלת המון אנרגיות ומרץ – הן של הילד והן של הוריו, ומותירה את כולם כועסים, מבולבלים, עייפים ומתוסכלים.

וכאן חשוב מאוד לדעת: כשם שהילד זקוק לאהבה כך, באותה מידה, הוא זקוק לגבולות וחוקים. בלעדיהם הוא ילד עם חסך והוא לא יודע למצוא את מקומו בחברה. לכן, זה הזמן להתחיל לחיות נכון.

גבולות = ביטחון עצמי

כדי להבין עד כמה גבולות הם דבר נחוץ ועד כמה הם מקנים ביטחון, נשתמש בדוגמה הבאה: תארו לעצמכם את ילדכם רוכב על אופניו בחצר הבית, שמח ונהנה. כעת, תארו אותו רוכב על אופניו על גג בניין גבוה ללא מעקה או גדר בטיחות. האם הילד ירגיש בטוח וימשיך לרכב על אופניו בחופשיות? וכיצד אנחנו, ההורים, נרגיש?

כעת, תארו אותו על אותו גג בניין אך עם מעקה בטיחות בגובה של מטר ויותר. האם כעת הוא ירגיש בטוח? ואנחנו? והאם זה יהיה נכון לומר, שככל שהגדר תהיה חזקה ובטוחה יותר כך ירגיש הילד יותר ביטחון וחופשיות?

כאשר תינוק מגיח לאוויר העולם הוא לא יודע בכלל מה קורה כאן. העולם גדוש דמויות, צלילים, מערכות יחסים סבוכות, דברים שצריך לעשות או לא, דברים שמותר לומר או לא, דברים שיש לעשותם רק בשעות מסוימות, מה מותר לאכול ומה אסור, מה מותר לקחת ומה אסור לקבל… וכן הלאה. כדי לעזור לילדנו להשתלב ולהבין את "חוקי המשחק", לקחת חלק בחיי המשפחה, עלינו לעזור לו לעצב את עולמו ולהבין את עולמנו משום שכך הוא יוכל לתפקד, ליהנות, להרגיש בטוח ואפילו חופשי. אחת הדרכים העיקריות המסייעות להשמת עניין זה, על הצד הטוב ביותר, היא קביעת חוקים וגבולות.

מודעות עצמית

יש להקנות לילדים מודעות עצמית רבה מאוד למסגרת של חוקי הבית. אל לנו להשלות את עצמנו ולחשוב שהילד מבין לבד שבבית יש חוקים. אי אפשר לצפות ממנו לסדר את המשחקים, אם לא מסבירים לו שזה מה שהוא צריך לעשות אחרי ששיחק בהם. וכן על זו הדרך בכל דבר – הכנת שיעורי בית, זמן לחברים וכו’. כי גם אם נניח שהילד באמת מבין שיש חוקים בבית, וגם את החוק עצמו הוא יבין, עדיין, הוא יתקשה להתמודד עימו ואפילו יעדיף בקלות לוותר עליו. שהרי, מטבע הדברים "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד". לא תמיד הוא מבין שיש גורם של זמן, ומבחינתו ‘השמים הם הגבול’…

לכן, לפני שקובעים חוק צריך לחשוב היטב (אפשר גם לסכם את זה בכתב), לצורך ההתחלה, האם החוק הזה מתאים לבית שלנו. עלינו לפעול בישוב הדעת, בנחת ובאורך רוח, להתפלל הרבה מאוד על משימה וגבול שקובעים. יש להכין תכנית ולגבש עמדה ברורה לגבי כל דבר בבית. איננו יכולים לצפות שתהיה משמעת בבית, אם לא נעזור לילד לקיים את ההחלטה מתוך הבנה והמון אהבה. ובנוסף, יש לעודד ולפרגן בלי סוף לילדים, הן למצליח והן ל’נכשל’. נכון, הילדים שונים זה מזה, וכך גם הישגיהם, לכן המחמאות צריכות להיות בהתאם להתאמצות ולא על פי מבחן התוצאה. למשל, אם הוסכם בבית שהילדים קמים בבוקר ומסדרים את המיטות, מן הסתם, ה’חרוצים’ יעשו זאת בשמחה ויסיימו את המטלה תוך זמן קצר. אולם, ה’עצל’ שביניהם, לו הדבר יכול לקחת זמן, הוא יתקשה במשימה ואפילו יעשה אותה רק כדי לצאת ידי חובה. הערות לא במקום יובילו להפסד הצעד החינוכי שניסינו להפעיל בבית.

כי עם הילד ה’עצל’ יש לעשות ‘חוזה אישי’, צריך להסביר לו לפי דעתו את חשיבות הסדר. ולא רק, אלא גם לעזור לו, והכי חשוב – לעודד ולעודד כל הזמן, ובשביל ההתחלה (שיכולה להימשך אפילו חצי שנה) לעודד אפילו רק על עצם הרצון.

* * *
הרב יצחק אבוחצירא הינו איש חינוך ומחנך בתלמוד תורה "שלום בנייך" של הרב שלום ארוש שליט"א.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה