מסכת עוקצים פרק ב משנה א-ב

ב,א  זיתים שכבשן בטרפיהן–טהורין, לפי שלא כבשן אלא למראה.  כשות של קשות, והנץ שלה–טהור; רבי יהודה אומר, כל זמן שהיא לפני התגר, טמאה.

 

ב,ב  כל הגלעינין–מיטמאות ומטמאות, ולא מצטרפות.  גלעינה של רוטב–אף על פי יוצאה, מצטרפת; ושל יבשה, אינה מצטרפת.  לפיכך, חותל של יבשה, מצטרף; ושל רוטב, אינו מצטרף.  גלעינה שמקצתה יוצא–שכנגד האוכל, מצטרף.  עצם שיש עליו בשר–שכנגד האוכל, מצטרף.  היה עליו מצד אחד–רבי ישמעאל אומר, רואין אותו כאילו מקיפו כטבעת; וחכמים אומרין, שכנגד האוכל–מצטרף, כגון הסיאה והאיזוב והקורנית.