אני בדיכאון? – ביקורת ספר

רבים מאיתנו חושבים כי "דיכאון אחרי לידה" זו מחלה השמורה למקרי קיצון בלבד, אך בעצם זה קורה לנשים רבות וטובות. בספר אמיץ חושפים מיכל פינקלשטיין, אחות מוסמכת ומיילדת ובעלה הרב ברוך פינקלשטיין, את מימדיה הגדלים והולכים של התופעה ונותנים כלים למניעה ולטיפול. תאמינו להם, הם חוו זאת על בשרם.

אחד הספרים החשובים ביותר שקראתי לאחרונה הוא הספר "אחרי לידה" – מדריך יהודי למניעת דיכאון אחרי לידה, זיהויו והטיפול בו. את הספר כתבה מיכל פינקלשטיין, אחות מוסמכת ומיילדת, יחד עם בעלה, הרב ברוך פינקלשטיין, והוא לא מיועד רק לאימהות, אלא לכלל האוכלוסייה, נשים כגברים.

בניגוד לספרם המשותף הקודם, "בשעה טובה", העוסק בענייני היריון ולידה, כאן הם בחרו לעסוק בנושא הרבה פחות פופולארי שהס מלדבר עליו – קוראים לו "דיכאון אחרי לידה".

אף אחד לא אוהב לדבר על "דיכאון", ובייחוד לא אנחנו, הדתיים, שאצלנו זו ממש עבירה לא "להיות בשמחה תמיד". הרבה מאיתנו חושבים כי דיכאון זה משהו נפשי-רוחני, אך בספר מגלים לנו המחברים כי כשמדובר בדיכאון שלאחר לידה, הגורם הוא בעיקר פיזי.

אל תמהרו לעבור לכתבה הבאה ולהפטיר: לי זה לא שייך, כי לפי הממצאים – רוב האימהות חוו סוג זה או אחר של עצבת לאחר הלידה ולעיתים אף במהלך ההיריון. ומי שהתמזל מזלה ולא חוותה זאת – גם היא לא פטורה מקריאת הספר, כי בטח ובטח יש מישהי בסביבתה (חברה, בת, מטופלת) שזקוקה לעזרה המוצעת בו והיא יכולה להיות שליחה נאמנה להביא שמחה לביתם.

יתרונו של הספר הוא אדיר. ראשית, הוא עוסק בנושא שאנשים מפחדים לדבר עליו ומעדיפים לטאטא מתחת לשטיח עד כמה שאפשר. אבל לא תמיד זה אפשרי. וכשמגלים שהמצב יצא מכלל שליטה – הרבה פעמים זה כבר מאוחר.

שנית, הוא מותאם בדיוק לכלל האוכלוסייה, וגם לדתית, שכן, מלבד הסברים מקצועיים יש בו לא מעט עצות רוחניות וחיבור לקב"ה, תוך הדגשת ערך השמחה.

שלישית, עוצמתו מגיעה גם מן העובדה שאף המחברת עצמה חוותה דיכאון שלאחר לידה, לאחר לידתה השישית.

האמת, כבר כשהתחלתי לקרוא בספר – הופתעתי. הכרתי את התופעה, שמעתי עליה, אבל עד אז חשבתי שמדובר בתופעה מינורית בלבד השמורה למקרים קיצוניים.

אך הסיפורים המובאים בתחילת הספר, ומסופרים בגוף ראשון, על ידי נשים ובעליהן שחוו את התופעה, ברמה כזו או אחרת, הם שטפחו על פניי – זה קורה. הרבה. וגם לטובות ביותר.

אז למה חשוב לקרוא את הספר?

ברוב המקרים ידע זה כוח, וכך גם במקרה הזה. לגילוי המוקדם, לעיתים כבר מזמן ההיריון, ישנה חשיבות רבה למנוע את התפרצות הדיכאון, או לפחות להפחית את עוצמתו. בספר מוצגים הסימפטומים השונים וכן דרכי טיפול מגוונות לכל אישה. זה מתחיל בשיפור התזונה, בהוספת ויטמינים חסרים והתעמלות – במקרים הקלים, ויכול להגיע חלילה גם לטיפול תרופתי ולעיתים פסיכיאטרי – במקרים קשים.

נכון, זה נשמע מלחיץ. שילוב המילים "טיפול" ו"פסיכיאטרי" יכולים לגרום לרובנו לחלחלה אבל דווקא כאן, מוכיחה המחברת כי דווקא אלו שהתמהמהו ונרתעו ופחדו לגשת – כשהמצב הדרדר זה נהיה הרבה יותר מסובך לטיפול.

עוד מדגיש הספר כי אמנם זו מחלה, שאין שליטה עליה, אבל זו לא "גזירה משמים", ואפשר בהחלט "לצאת מזה". וככל שמזהים ומתאימים טיפול נכון יותר מוקדם – כך זה קורה הרבה יותר מהר וטוב.

כאן גם המקום ל"אזהרה" קטנה. הקריאה בספר והחשיפה לסיפורים אישיים שלא תמיד נעימים במיוחד, המובאים בספר, עלולים להשפיע על הקורא אם יש לו נטיות לשינויים במצבי רוח או לדכדוך. לכן, השתמשו בספר בזהירות.
לסיום, הספר ערוך טוב ומעוצב באופן קליל. בסוף כל פרק יש קומיקס נחמד שצוחק על המצב. הרבה כלים יש בו, טיפים, עצות, ובעיקר – הבנה את המצב. ומשם – הדרך אל האושר נעשית הרבה יותר קלה.

לרכישת ספרי המחברת מיכל פינקלשטיין בחנות האתר לחץ כאן