כל התגובות למאמר (2)

הוספת תגובה
1. נטע

כ"ט שבט התשע"א

2/03/2011

זה היה הרגע המשמעותי ביותר בחיי! במבי, יילדת אותי לפני שבע שנים. הייתי היסטרית, מפוחדת ונרגשת. זה רגעים שאי אפשר לתאר. מסיבות אישיות, ללידה התלוו הרבה תחושות חרדה,ולא הצלחתי לייצב את דעתי ולהפסיק לצרוח. הייתי מבועתת. בתחילה היו לי שתי מיילדות, שניסו להרגיע אותי, ולא הצליחו. אח"כ באת את, עם המטפחת המסודרת, שידרת הרבה רוגע, יציבות. אשה שאפשר לסמוך עליה. אני רק נזכרת באותם רגעים ובא לי לבכות… אחד הרגעים המרגשים ביותר היו, כשרצית לעודד ולשמח אותי, ונתת לי להרגיש את הראש של התינוקת, בתוכי. וגם: שאחרי הלידה נטלת ידיים לשתינו.

2. נטע

כ"ט שבט התשע"א

2/03/2011

במבי, יילדת אותי לפני שבע שנים. הייתי היסטרית, מפוחדת ונרגשת. זה רגעים שאי אפשר לתאר. מסיבות אישיות, ללידה התלוו הרבה תחושות חרדה,ולא הצלחתי לייצב את דעתי ולהפסיק לצרוח. הייתי מבועתת. בתחילה היו לי שתי מיילדות, שניסו להרגיע אותי, ולא הצליחו. אח"כ באת את, עם המטפחת המסודרת, שידרת הרבה רוגע, יציבות. אשה שאפשר לסמוך עליה. אני רק נזכרת באותם רגעים ובא לי לבכות… אחד הרגעים המרגשים ביותר היו, כשרצית לעודד ולשמח אותי, ונתת לי להרגיש את הראש של התינוקת, בתוכי. וגם: שאחרי הלידה נטלת ידיים לשתינו.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה