קח את ההגה לידיים

אל תניחו לעולם הזה להטעות אתכם
ולבזבז את החיים על הבלים. הורה יקר,
קח את ההגה לידיים שלך, גם אם אתה
הכי עסוק, והענק לילדיך את הזמן לו
הם זקוקים!
 
 
אחת הנקודות החשובות בחינוך ילדים, שעל ההורים לקחת אותה כפרויקט עיקרי בעבודתם והמהווה אחריות גדולה במשימה המוטלת עליהם כהורים, היא שיש לתת לילדים את התנאים והכלים לפתח חיים טובים ובריאים מכל הבחינות.
 
כדי להבין נקודה זו, אספר לכם מה אמר לי פעם איש מקצוע בתחום החינוך, שהוא גם מנהל תלמוד תורה: אחד המורים היה מעניש את המאחרים לכיתה בכתיבת מספר רב פעמים של המשפט 'אין לאחר ללימודים'. פנה אליו המנהל ושאל אותו: 'למי אתה בדיוק נותן את העונש? לילד שעל פי רוב האיחור לא תלוי בו? לדעתי צריך את העונש הזה לתת להורים של הילד המאחר, שהם יכתבו: 'אין לגרום לילד לאחר ללימודים'…
 
השלכות ארוכות טווח יש בעניין זה, להנהגה הנכונה או הלא נכונה של ההורים עם ילדים, בפרט כשמדובר 'בפרטים טכניים', כגון להגיע בזמן ללימודים וכו'. אי אפשר לתאר את ההשלכות הגדולות וההבדלים העצומים בין ילד שגדל בבית מסודר שבו ההורים עוזרים לו להצליח, לבין ילד שגדל בבית שההורים לא עוזרים לו להצליח ומניחים אותו ליצרו הרע בלי שום הכוונה.
 
אחת הדוגמאות המוכרות היא הקימה בבוקר. כאשר ילד מגיע מוקדם לכיתה – כשהוא מסודר ונקי, הכין את שיעורי הבית וסידר את המערכת של אותו יום לימודים, ישן מספיק שעות שינה, אכל ושתה וכו' – ילד כזה מתחיל את היום שלו עם יתרון גדול! עם ביטחון! אכן, הבדל גדול בין ילד שכך נראה היום שלו לבין יומו של ילד מאחר, שלא היה מוכן כראוי ליום החדש שהשם נתן לו. ולהבדל זה יש השלכות ארוכות טווח מאוד בכמה מישורים.
 
דבר נוסף, גם אם הילד מתעקש לא לישון בזמן (ולזה אני קורא יצר רע גדול שיש לילד), על ההורים מוטל התפקיד להיות היצר הטוב שלו – לא לוותר על השינה בזמן. קרוב לודאי שהילד יאמר לכם שהוא לא עייף וימציא סיבות כאלה ואחרות למה לא לישון, אבל להורים אסור ליפול לרשת היצר הרע ולהאמין לו, לילד הרי אין אחריות. לכן העל ההורים מוטל לזכור היטב: מדובר בילד! הוא לא יודע מה טוב בשבילו. הוא פועל לפי תאוותיו למשחקים, להישאר ער עוד קצת וכו', אך ההורים צריכים להיות בעלי המשמעת העצמית ולהנהיג אותו בדרך הטובה לו באמת, כלומר לישון בזמן כדי שיוכל לקום מוקדם כשהוא רענן ומוכן ליום חדש.
 
סיפר לי הורה שבנו היה מאוד עצבני במשך שבוע אחד. הוא כל הזמן רב עם אחיותיו ואחיו, 'עשה פרצופים' וכל מה שביקשו ממנו תגובתו הייתה 'אין לי כוח' וכדומה. האבא חשב שאולי משהו במקום לימודיו של הילד אינו כשורה, אולי רב עם מישהו, אולי לא טוב לו… אך הסיבה שהתבררה הייתה שונה. ביום שישי אחד אמו של הילד ראתה שהוא מאוד עייף, לכן התעקשה שהילד ילך לישון מעט כדי שיוכל לחדש את כוחותיו וירגיש רענן. וראו איזה פלא, הילד קם כמו אדם חדש ממש! רענן, עם מצב רוח טוב, היה שמח כל השבת ולא הפסיק להודות לאמו. אז הבין האב כי הילד היה עייף כל השבוע. כי באותו שבוע, הילד קם מוקדם והלך לישון יחסית מאוחר והעייפות הזאת פשוט גרמה לו להיות עצבני וממורמר. האבא הביע את פליאתו מההבדל העצום שראה בבנו ואמר לי שהוא לא ידע שיש למנוחה ושינה השלכות כאלה עצומות על חייו של הילד.
 
כאן, הורים יקרים, חשוב שתבינו: אי אפשר לסמוך על הילדים שידאגו לעצמם, זה התפקיד שלכם. אם אחד ההורים צריך לצאת בערב מהבית, על ההורים לתאם ביניהם שההורה השני ידאג שהילדים ישנו בזמן. לומר לילדים 'תשנו בזמן' זאת הוראה שנזרקת רק לחלל האוויר והילדים לא פועלים על פיה. זאת, משום שלילדים אין שום חוש אחריות.
 
הזכרנו 'פרטים טכניים' שעל ההורים לטפל ולדאוג להם. למשל, לבדוק שהילד הכין את שיעורי הבית. לבדוק ממש ולא רק לשאול את הילד אם הכין את השיעורים, כי לא פעם הילד עלול לשקר ולומר שהוא הכין, בזמן שלא עשה דבר. ושוב, מדובר בילד! זה דבר שההורים צריכים להפנים היטב, ולילדים יש יצר הרע גדול. ראו בכך יתרון עצום – בזמן שאתם בודקים אם הילד הכין את שיעוריו, ואפילו עוזרים כשצריך גם למבחנים, יש בזה שיתוף פעולה והמון שמחה לילד – ההורה מעניק לו מזמנו. אני ילד שחשוב להוריי.
 
לכאורה, מדוע אני מציין דברים כאלה פשוטים? משום שהמציאות מראה שהרבה הורים לא מבינים מהו סדר העדיפויות בחיים. הורה חושב שההתקדמות שלו בלימודים, בעבודה, בקריירה – קודמת לעבודה שלו עם הילדים. טעות איומה. אמרו חז"ל: עמלנו – אלו הבנים. אפילו הדבר הכי חשוב בעולם עומד לנגד עיני ההורה – הילדים קודמים לו! כל שכן כאשר מדובר בבלבולים ותאוות של ההורה, דברים שבאים לא פעם על חשבון הילדים.
 
עניין זה דומה מאוד לנושא שלום הבית בין בני הזוג. אם אדם מבין ששלום בית הוא העבודה הראשונה והדבר הראשון בחייו – לפני הלימוד, לפני עבודת השם, לפני העסקים, לפני חיי החברה וכו' – היא הבית, הדברים נראים אחרת. וזה ממשיך עם הילדים – קודם כל הילדים והמשפחה ורק אחר כך כל השאר. הילדים הם העיקר. הם מקדימים כל הצלחה בכל תחום שההורה שואף להשיג, משום שהם ההצלחה האמיתית!
 
אלא מה, אדם מעדיף לשקוע בעצמו, לכן אינו יודע אם הוא מזניח את חינוך ילדיו. כל ההשקעה בעצמו הולכת בסופו של דבר לאיבוד, אם חלילה יהיו לו בעיות עם ילדיו כשיגדלו הצרות יכלו כל חלקה טובה וימיסו כל הצלחה – רוחנית וכל שכן גשמית. הורה כזה יפסיד הכל ח"ו. על זה אמרו חז"ל: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג. לכן, עיקר ההשקעה צריכה להיות על העיקר – על הזוגיות ועל הילדים, כי אז גם ברוחניות האדם יזכה וגם בגשמיות תהיה לו נחת. כי "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית זבחי ריב". עדיף לא להצליח בגשמיות וגם לוותר כביכול על ההתקדמות הרוחנית למען השלווה בבית. זה הרבה יותר טוב מלרדוף אחרי הצלחה מבית מלא במריבות.
 
בפרט, שבורא עולם גילה לנו שעיקר השבח של האדם, גם ברוחניות, ההוא הדרך בה הוא מנהיג את צאצאיו, כמו שאמר על אברהם אבינו (בראשית יח): "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וגו'". עיקר הניסיון של אברהם אבינו בעקידה היה כדי לראות את התנהגותו של יצחק, וכאשר יצחק עמד בניסיון על זה אמר השם לאברהם: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה"!
 
הורים יקרים, אל תניחו לעולם הזה להטעות אתכם, לבזבז את החיים על הבלים, עיסוקים ועסקים בחוץ. אבא רץ אחרי כסף ומניח את ילדיו בלי השגחה – זה דבר נורא. גם אם אתה טרוד ועסוק מאוד עם הפרנסה – ילדיך קודמים לכל. השם יהיה בעזרך. הענק שעה לילדיך כל יום, כי זה לא מה שיהרוס לך את ה'פרוייקטים' שאתה מנסה לבנות. נקודה זו זהה מאוד לגבי שלום בית – לא משנה כמה אדם טרוד עליו לתת לבית את המקום שלו. וגם אם אדם, לצורך העניין, בעל חוב גדול, צריך בשלב כלשהו לומר 'די' ולהפסיק עם ההתרוצצויות ולהקדיש זמן לאשתו וביתו, כל שכן כאשר רץ רק להעשיר…
 
פעם אחת הגיעה אלי אישה לקבלת קהל, והמדובר באשת עסקים שעסקיה חובקים עולם, ואמרה לי שהיא לא עוזבת את הבית לפני שהיא מכינה אוכל חם לילדים, והיא גם מקפידה לחזור הביתה ולאכול עם ילדיה, לדבר איתם ולהתעניין בהם. וכפי שציינתי, לא מדובר באישה שמנהלת עסק קטן, אלא באישה שעסקיה חובקי עולם ומגלגלים כספים רבים. אבל, היא יודעת מה העיקר! לכן אל תרמו את עצמכם בטענה שאתם עסוקים, אם אישה זו מצאה זמן למשפחה אני חושב שכל אחד יכול. זה תלוי רק ברצון, והרצון תלוי בסדר העדיפויות שאדם מציב לעצמו – מה חשוב ומה בא קודם לדבר אחר.
 
בימינו ישנה עוד בעיה לא פשוטה והיא מכשירי הטלפון והניידים למיניהם, שעל ידם אפשר להטריד את האדם בכל שעה משעות היום. מי שלא יודע לנתק אותם בזמנים מסוימים יכול לבזבז זמן וכוח על אנשים זרים, זמן שהיה צריך להעניק לילדיו. בעניין זה סיפרה לי אישה אחת שהגיעה למצבים של עצבים ומתחים ולא הייתה לה נחת מילדיה. אך היא שמה לב לכך שזה קורה משום שהיא מרבה לעשות חסדים עם נשים בטלפון – לעזור, לדאוג וכו', אך לילדיה מתנהגת בקוצר רוח מכיוון שהם מפריעים לה לדבר בטלפון… כאשר הבחינה בזה היא החליטה שבשעות אחר הצהריים, כשהילדים חוזרים ממסגרות הלימודים, היא מנתקת את כל הטלפונים. מאז, הבית שלה הפך לגן עדן. היא רווה נחת מילדיה ופנויה לשיחה איתם ולהכנת שיעורי הבית יחד וכן הלאה.
 
ולא רק טלפונים, גם העיסוק והטיפול בבית צריך להיות בגבולות הטעם הטוב. על האישה להבין שהיא רק בן אדם שיכול להספיק את מה שהוא מספיק כל יום, יש שלב ביום בו צריך להפסיק הכל ולהעניק זמן איכות לה ולמשפחה. גם לבעל אין להתפזר בלי סוף, לכל דבר יש גבול כולל לעיסוקים בחוץ.
 
על נקודות חשובות אלו אדם צריך לעשות חשבון נפש, לתת את דעתו עליהם בזמן ההתבודדות, כמו שאמר לנו זקן ברסלב – רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שבזמן ההתבודדות אדם צריך לעשות ישוב הדעת על כל הנהגותיו, כולל איך יתנהג עם ביתו וילדיו. השם יתברך יזכה אותנו ויעזור לכולנו לעשות חשבון נפש על כל תנועה שאנו עושים, ושהכל יהיה כרצונו באמת, ועל ידי זה נזכה להצלחה אמיתית בחיים, ולגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.