עם האף בשמים

כשהאף נמצא אי שם בשמים, בין
ענני האביב, האדם לא רואה מה קורה
על הקרקע. החצי השני שלו יכול לעבור
ממש מתחת לאף, ואז הוא פשוט
מפספס את הדבר הגדול בחייו…
 
 
מציאת החצי השני אינה משימה פשוטה. לא מזמן, רבי ומורי היקר הרב שלום ארוש הסביר לי שככל שאפו של האדם נמצא גבוה יותר, כך יהיה לו קשה יותר למצוא את החצי השני שלו/ה.
 
וזה דבר מובן מכמה סיבות:
 
קודם כל, כשהאף נמצא אי שם בעננים, האדם לא רואה מה קורה מתחת לאפו על הקרקע. החצי השני שלו יכול לעבור ממש מתחת לאף שלו, אך מכיוון שהאף עושה את דרכו מעלה בין ענני האביב, הוא פשוט מפספס את הדבר הגדול בחייו.
 
דבר שני, כאשר האף בעננים, קשה מאוד לעשות שיפוט נכון ויעיל. ככל שאתה ממריא למעלה, כך החמצן נעשה דליל יותר. המוח צריך מספיק חמצן כדי לתפקד כראוי. וכשמדובר במציאת החצי השני, אדם שהאף שלו נמצא גבוה מאוד מעריך את עצמו יתר על המידה, אך את החצי השני שלו הוא בקושי מצליח להעריך, במיוחד אם זה הדבר שהכי מתאים לו. כוח השיפוט, אם כן, נפגם לכל הדעות.
 
דבר שלישי, ככל שאפו של אדם משוטט לו אי שם בין העננים הגבוהים, כך המרחק בינו לקרקע גדול מאוד, מה שגורם לנפילה מסוכנת יותר. הנה דוגמא לכך: רוני מבלה יותר זמן בהעברת הודעות SMSמללמוד. רוני הוא אדם כבד משקל עם תסביכים שצורכים המון משולשים של פיצה וקולה. הוא נועל נעליים עם עקבים גבוהים מהרגיל, כדי למתוח את הגובה הנמוך שלו. ועדיין, הוא לא מבין למה רונית לא נותנת לו צ'אנס. עשר שנים עברו, ורונית כבר תצפה לילד הרביעי שלה. ואילו רוני, עדיין בודד, חושב על הסיכוי שהיה יכול להיות לו איתה. המציאות היא נחיתה כואבת בשבילו. עכשיו הוא מבזבז את הכסף שלו בחיפוש אחרי המנתח הנכון במקום את החצי השני הנכון בשבילו.
 
באופן הפוך, אנשים ענווים, שאפם נמצא במקום נמוך, קרוב יותר לקרקע, לא נופלים נפילות כואבות. גם להם חיפוש החצי השני מהווה כאב ראש לא קטן, אבל הם מוצאים אותו הרבה יותר מהר מאנשים עם אף בעננים.
 
הגמרא מלמדת אותנו שמציאת הזיווג (החצי השני) הוא כמו קריעת ים סוף. מה הקשר בין השניים?
 
כאשר בני ישראל הגיעו לשפת ים סוף, חשופים לאיומים המתקרבים של פרעה וצבאו, השם אמר למשה לצוות על עם ישראל להמשיך קדימה. נחשון, בן עמינדב וראש שבט יהודה, היה הראשון שקפץ לתוך המים.
 
המדרש מספר לנו שהמותניים ובהמשך החזה שלו כבר היו בתוך המים, אבל הים לא נחצה עד שהמים הגיעו לנחיריו והוא כבר לא יכול היה לנשום. דוד המלך, דור חמישי של נחשון בן עמינדב, מתאר את האירוע המרשים והדרמטי הזה באומרו (תהלים סט): "הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש"! האף של האדם, ובעיקר הנחיריים, חייבים להיות חשופים לאוויר – לחמצן, כדי שהוא יוכל לנשום. לכן, בעקבות מסירות הנפש וההקרבה של נחשון, הים אכן נבקע.
 
בואו נתאר מה היה קורה אם נחשון היה גבוה מאוד והאף שלו היה במקום גבוה. בני ישראל היו צריכים להמתין ולהמתין עד שהמים היו מגיעים לנחיריו – "לגובה נשמתו". ובינתיים, פרעה וצבאו היו מצליחים לתקוף את עם ישראל. מסתמן, שאנחנו חייבים את החופש של עמנו ואת קריעת ים סוף לעובדה שאפו של נחשון לא היה גבוה, אי שם בשמים…
 
כעת אנו יכולים להבין את דברי הגמרא: אם מציאת החצי השני דומה לקריעת ים סוף, וככל שאפו של האדם נמצא למטה, הים נחצה במהירות יותר מלאדם שאפו נמצא אי שם בעננים. אם כן, ככל שהאף נמצא סמוך יותר לקרקע כך קל לו יותר למצוא את החצי השני.
 
הגענו לעיקרון חשוב מאוד ברוחניות, וגם ברוחניות מעשית בכל הקשור למציאת החצי השני: ענווה וישועת האדם נמצאים ביחס שווה – ככל שאדם עניו יותר כך הוא זוכה לישועה שלו מהר יותר.
 
השם אומר שהוא ואדם בעל גאווה לא גרים באותו מקום. באופן הפוך, ענווה מגבירה את הקרבה של השם לאדם. השם נותן מתנות מיוחדות לאלה שקרובים אליו. ומכיוון שמציאת החצי השני היא אחת המתנות הנפלאות שהשם מעניק לאדם, לכן לאדם העניו יש סיכוי טוב יותר למצוא את המיועדת מהר יותר וקל יותר.
 
יהי רצון שכל המחפשים את החצי השני שלהם יזכו לזה במהרה בימינו, אמן.
 
 
* * *     
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס"