בסוף, יצאנו לחופשה

כבר המון זמן שלא יצאנו לנופש משפחתי כי למצוא דיל משתלם לשבע נפשות זה לא דבר פשוט, במיוחד במצב האקונומי שלנו ובמחירים המופקעים של המלונות בארץ.

אז נכון שאפשר להתקרחן בקמפינג על שפת הנהר בצפון, אבל אם להודות על האמת, אנחנו לא כאלו טיילנים מדופלמים ומעדיפים שאם כבר לצאת לחופש – אז שיחליפו לנו את המגבות כל יום. למה לא?

איכשהו הצלחתי להערים על המערכת, ומצאתי חופשה במלון הכי טוב באילת במחיר זהה לזה של הקמפינג. אמנם מדובר על עונות שונות בשנה, אבל בינינו, מי בכלל רוצה להיות בקיץ באילת או בחורף בצפון? אז יצא מושלם…

כל כך חיכיתי לחופשה הזאת. בכל פעם שהיה לי קצת קשה או שהייתי עצובה, חשבתי על הנסיעה המיועדת והתמלאתי תקווה. בדמיוני, ציירתי הרמוניה משפחתית, מנוחה גדולה, ובעיקר – העובדה שלא אעשה כלים או כביסה שלושה ימים עודדה את רוחי.

אבל, מסתבר, שדמיונות לחוד ומציאות לחוד ושאי אפשר באמת לברוח מעצמך ולא משנה לאן תלך.

כי דווקא אל מול הים הכחול והפסטורליות של ההרים והמדבר המקיפים אותו, התחילו לעלות לי כל המצוקות הרגילות. פחדים וחששות, לחצים ומתחים מהעתיד והתחלתי שוב להסתבך עם עצמי. כמובן שברגע שאני כבר הייתי בלופ שלי, לא משנה כמה עבודה עצמית עשיתי לא הצלחתי שלא להשפריץ קצת רפש גם על החצי השני שלי. הדמיון על ההרמוניה המשפחתית התנפץ על רצפת הפרקט הנקייה של החדר למיליון רסיסים קטנים, שאפילו החדרנית לא יכלה לנקות, והדרך לרדת עוד למטה הייתה מסומנת ומוכנה.

הילדים, למזלי, לא הושפעו מהסרטים שלי ונשארו שמחים ומאושרים. במיוחד הפעוט שלי, בן השנתיים, שלא הפסיק להתרוצץ במתחם ולגעת בכל דבר שביר או מסוכן בלי יוצא מן הכלל. כך מצאתי את עצמי רודפת אחריו לכל מקום עם תינוק בן ארבעה חודשים על הידיים, ובכל צעד שלי מעמיקה את כאבי הגב ומייחלת לכמה רגעים של מנוחה על המיטה הנוחה, שעדיין נשארה מוצעת שעות רבות לאחר כניסתנו לחדר.

מאמרים נוספים בנושא:

תוכניות בע"מ

למה חופשה?

החברות מאירופה קפצו לביקור

חופשה בגיהינום

הדרך הכי טובה לחופש

כולם בחופש

אז נכון שלא עשיתי כלים ולא כביסה, אבל התרוצצתי ברחבי אילת אחרי אטרקציות משעממות רק כדי לסמן 'וי' ולצלם את הילדים בתוך ראש של כריש מפלסטיק, או בבטן של ספינה עם קרקעית שקופה, או להאכיל איזה דולפין משועמם ושבע שעושה טובה שהוא מרים את ראשו מעל פני המים. מיותר לציין, שאת כל מה שחסכתי במחיר של המלון הוצאתי על האטרקציות והקניות ללא מע"מ, שבאמת משתלמות יותר, ואם כבר מגיעים לאילת אז כדאי לקנות מלאי של חיתולים לשלוש השנים הבאות. זה ממש בחצי מחיר…

אחרי שלושה לילות וארבעה ימים מפרכים הילדים ממש התחננו להישאר עוד לילה, אבל לנו זה הספיק בהחלט ויצאנו מהר בציפייה להגיע כבר הביתה.

כמעט נישקתי את מכונת הכביסה כשנכנסתי, ואפילו לא היה אכפת לי שבמשך כל הערב וקצת מהלילה רק פרקתי מזוודות, קיפלתי, סידרתי, כיבסתי, תליתי וחוזר חלילה.

לילדים היה קשה לעשות את הסוויץ' ולחזור לבית הספר, ורק הפעוט בן השנתיים היה מאושר. לא השפיעה עליו העובדה שנסענו וגם לא זו שחזרנו. לא שינה לו הנוף ולא השפע בארוחת הבוקר. הוא לא התלהב יותר מהשיט או מהמצפה התת-ימי, מאשר מסגירתם ופתיחתם של המגירות בשידה שבחדר. הוא הקפיד להישאר מבסוט לכל אורך הדרך, וגם כשלקחתי אותו למעון בבוקר למחרת חזרתנו הוא שמח לחזור לשחק עם הילדים.

קינאתי בו בקטן הזה. ייחלתי לקבל קצת מהביטול שלו למציאות. אומנם יש לו דעת נמוכה, אבל הוא זוכה להיות מאושר רוב הזמן בלי קשר לנסיבות. הוא נמצא בהווה, כאן ועכשיו, ומוציא מכל מצב את המיטב. אבל אצלי? אצלי הכל תמיד כל כך מסובך.

אני לא רוצה לחזור להיות פעוטה בת שנתיים, אבל בהחלט מייחלת לפעמים להגיע לפשטות הזאת, לתמימות, לדעת הקטנה שנמצאת, שנוכחת ושיכולה להתבטל לרצון הבורא בקבלה גמורה וללא עוררין, בין שהיא בבית או באילת, או מתבוננת בפירוט של כרטיס האשראי בעשירי לחודש הבא.

* * *

שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com