הורים, תגידו מילה טובה!

אחד הדברים החשובים בחינוך הילדים הוא – היכולת שלנו להעביר מדור לדור את המסר שלנו. והפרמטרים העיקריים שמלווים כל תחום בחיינו ואותם צריך להעביר הם – האמונה והעבודה על מידות הנפש שלנו.

אז עכשיו תארו לעצמכם, עד כמה יקרים הם אותם הורים שמצליחים להעביר את המסר היקר והנפלא הזה לילדים שלהם, הדור הבא. ולא, הם לא עושים את זה בעזרת הרצאות ותוכחות מבוקר עד ערב, מה גם שזאת ממש לא הדרך להשיג שום מטרה. אלא, בעיקר על ידי הדוגמה האישית שהם מהווים לילדיהם וההשקעה מלאת האהבה שלהם בילדים.

וכמובן, ואפילו יותר מכל, במילים טובות ויפות שהם מרעיפים עליהם!

בורא עולם מגלה את קרבתו המיוחדת לאברהם אבינו באומרו, "ואברהם היו יהיה לגוי (עם) גדול… למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו… (בראשית יח, יח-יט). אבל בוודאי תשאלו, הרי היו אנשים צדיקים עצומים לפני אברהם אבינו, למה הם לא? התשובה היא – מכיוון שהם לא השקיעו בילדים שלהם ברוחניות, ולא רק בגשמיות, כפי שעשה אברהם אבינו עם בני ביתו. הילדים של אותם גדולים קדומים נכשלו, הם לא צעדו בדרך בה צעדו ההורים שלהם. אברהם הצליח משום שהוא הצליח להעביר את רעיונות האמונה, הרחמים והיושר שהשפיעו על הבאים אחריו.

שבחו של אדם הוא לא על רמת ההישגים שלו, כמו על היכולת שלו לגדל ילדים עם הישגים. ובעיקר, בתחום הרוחני. הורים שמגדלים ילדים עם אמונה חזקה, זה דבר הרבה יותר עצום מהורים קדושים עם דרגות רוחניות גבוהות שנכשלו בהעברת המסר והדרך לילדיהם.

הורים שמזניחים את ילדיהם לטובת עיסוקים וקריירה יוצרים לעצמם בעיות. כי בסופו של דבר, יהיה להם מעט סיפוק מילדיהם ומהקריירה בה השקיעו בלי לחשוב על התא המשפחתי. ולא, הטענה ש'אנחנו עושים את זה כדי שיהיה לילדים שלנו עתיד טוב יותר מבחינה כלכלית ושיהיה לנו את האמצעים להעניק להם עכשיו את מה שהם צריכים' – אינה מוצדקת ונכונה כלל. הילדים שלנו הם מידת ההצלחה הכי אמיתית, המראה הכי אובייקטיבית שמונחת בפניו של האדם. זה סוד הקיום של העם שלנו.

אשת קריירה מוצלחת ועשירה העומדת בראש חברה בינלאומית גדולה, סיפרה לי לא מזמן שהיא לא יוצאת למשרד עד שהיא מכינה באופן אישי את האוכל לילדים שלה. ולא רק, היא לוקחת הפסקה באמצע היום, נוסעת הביתה ואוכלת עם הילדים ארוחת צהריים. והיא אישה מאוד מאוד עסוקה. מדבריה הסקתי שני דברים חשובים: הראשון – אין דבר העומד בפני הרצון, אם רוצים – זה אפשרי! למרות הקריירה, למרות העיסוקים והפגישות. השני – גם אם לא מתאפשר להורים לצאת באמצע יום עבודה, הרי לא כל אחד הוא בעל העסק במקום בו הוא עובד, אך בהחלט אפשרי לעשות את זה גם אחרי העבודה – לשבת ביחד, לאכול, לדבר, להקשיב למה שיש לילדים לומר וכן הלאה.

מאמרים נוספים בנושא:

המאמן האישי שלו

ככה אהבה אותנו אמא

בדרך להצלחה

גם אתם הייתם ילדים

לבנות עם אהבה

לך בתי מאבא

אמא, קצת קשה לי

תפילה של אמא

יש מקום רק לאהבה

חינוך באהבה – בגן החינוך – הספר שעשה מהפך בחינוך הילדים בבתים רבים!

לא פעם אני נתקל באנשים – גברים ונשים כאחד! – שעסוקים בלעשות חסדים עם כל העולם, ומזניחים את הבית שלהם. משקיעים את כל האנרגיות והזמן שלהם, אבל לבית לא נשארת להם טיפה אחת של אנרגיה. והילדים, כמובן, הם הסובלים הראשונים מהתנהלות שכזאת. אז 'חסד' ו'צדקה' מהסוג הזה הם עצות גרידא של היצר הרע 'להתעלות'. כי הייתכן שבורא עולם רוצה שכל המתחסדים/מתחסדות למיניהם יעזרו לכולם כשלילדים שלהם אין אבא/אמא בבית? ממש לא!

אדם אחד סיפר לי שאשתו מושפעת מאיזו 'אישה-רבנית שפועלת ישועות' כדבריה, שמקיימת תפילות בחצות הלילה כדי להמתיק דינים על עם ישראל. האומללות והצער נשמעו היטב בדבריו. "היא לא חוזרת הביתה לפני שתיים לפנות בוקר" אמר לי. "היא עייפה ואין לה כוח לכלום". במשך תקופה קצרה הוא עוד נשך את הלשון כדי לא ליצור בעיות בשלום הבית שלו, אבל כשהמצב בבית החל להידרדר הוא כבר לא היה מוכן להמשיך כך.

באמת הצטערתי לשמוע את מה שקורה בבית שלו. את רוצה להמתיק דינים? אין בעיה, זה ממש לא חייב להיות בשעות כאלה ובטח לא על חשבון הבעל, הילדים והבית שלך. גם לא על חשבון כוחות הגוף והנפש שלך! יש דרכים נפלאות גם בשעות נורמאליות והגיוניות לעשות דברים עצומים בשביל עם ישראל: עשר דקות תפילה אישית להצלחה, פרקי תהילים, ערב הפרשת חלה ועוד. מה גם, שאת תיהני ותתמלאי סיפוק ולא תגרעי מהכוחות שלך במהלך היום. גם כך, נשים יקרות, אתן עושות דברים נפלאים בבית ובעבודה, אז למה להוסיף או יותר נכון לגרוע מעצמכן? מהבית שלכן? מהדבר הכי יקר לכן – התא המשפחתי?

הגיעה אלי פעם אישה שסיפרה לי בשמחה על השעות הרבות שהיא משקיעה במעלת החסד שלה עם הזולת, לפתור לאנשים בעיות, לעזור במה שאפשר, לתת…. "ומה עם הילדים והמשפחה שלך?" שאלתי אותה. מיותר לציין שלא נותרה לה עבור היקרים לה מכל טיפת סבלנות.

הפיתוי למה שנראה כמעשי חסד וצדקה ששודדים את זמנם של הורים רבים מהילדים שלהם – שהם הראשונים שצריכים לקבל אותו, לא באים בכלל מצד הקדושה אלא בדיוק ההיפך!

וזה עוד בלי להזכיר את הנזק שעושות הרשתות החברתיות למיניהן שגוזלות את זמנם של הורים רבים, פוגעות בשלום הבית ובזוגיות וכמובן בחינוך הילדים. זה נושא למאמר אחר בפני עצמו, אך אפילו במשפט או שניים אפשר לומר שהורים שלא נותנים את דעתם על כך נופלים ברשת תרתי משמע.

בכל מקרה, הכל צריך להיות במידה ובהשקעה נכונה, לדעת לנתב את המאמצים שלנו כהורים וכבעלי משפחות בצורה חכמה ומדויקת. לא להתפזר לכל מיני ערוצים ודברים שגוזלים את הזמן שלנו אפילו מעצמנו.

חוסר זמן מוביל את ההורים לגלות חוסר סבלנות כלפי עצמם או כל מי שנמצא בסביבתם, מה שמוביל לשחרור קיטור לכל עבר כשהנפגעים הראשונים הם הילדים. וזה בנוסף לכעס, לדיבור בטונים או מילים לא רצויות וכן הלאה. אין שום סיבה ושום היתר להגיע למקום הזה שנקרא קצה.

כי איך אמר הרמב"ם? דרך האמצע – היא הטובה ביותר.