אוהבים להיות הורים?

הורות. מושג אדיר הטומן בתוכו ים של מחויבות, אך גם עוצמות ויכולות אדירות עד שנדמה שבשום תחום אחר בחיים אי אפשר להשיג אותן כמו בתפקידנו כהורים.

פעם אם הייתם שואלים אנשים אם הם אוהבים להיות הורים, התשובה הייתה 'מה השאלה בכלל?'. אבל היום… ובכן, לא כל כך ממהרים לענות. למה? כי היום נראה שהילדים כביכול 'סוחטים' את ההורים וכאילו התהפכו היוצרות והם נהיו 'הבוסים' והצד התובעני בבית.

ולמה זה קורה?

גישה ה-לֵסֶה פֶר – "תנו לעשות, תנו לעבור", אותה קריאה מוכרת נגד התערבות גוף סמכותי (בפועל משמשת שם נרדף לכלכלת השוק החופשי) בהחלט מתאימה לפוליטיקה או לאנשי הכלכלה בשוק החופשי, אבל ממש עובדת בחינוך הילדים. על ההורה להיות שותף פעיל ומלא בחיי ילדיו, ובטח לא להשאיר להם לנהל את חייהם. נכון, בשלב מסוים כשהם יגדלו זה אכן מה שההורים יצטרכו לעשות, אך כל זמן שהם באחריותם ותחת פיקוחם – זה התפקיד של ההורה. בחינוך ילדים אין דבר כזה 'חינוך חופשי'.

ולא, אין הכוונה חלילה לשלוט עליהם או להכתיב להם כל צעד ותנועה. מה כן? להיות שם לצורך השגחה ועין פקוחה כדי לדעת מה קורה בחיי הילד. ההורים צריכים להיות מודעים למה שהילדים שלהם עושים. לא מעט פעמים ראיתי התנהגות של ילדים שהייתה במילים עדינות לא ראויה ונעימה. הילדים צריכים לקבל מההורים כיוון והדרכה נכונים והולמים לא רק לצורך חינוך, אלא כדבר שילווה אותם בדרכם בחיים ואת ילדיהם וכן הלאה.

רק אל תבלבלו בין אהבה לפינוק!

פינוק הוא תוצאה של חוסר חינוך לגבולות והכוונה נכונה, דבר שהורס את נפשו של הילד. אבל כן לתת להם ים של חום ואהבה, לעטוף אותם בהם ולא לחסוך מהם מילים טובות, מפרגנות, מחזקות ומעודדות, ובמקביל – לבנות מסגרת בונה של גבולות שתכוון אותם. ולמה זה חשוב? מכיוון שזה מעניק לילד את ההרגשה הכי אמיתית שהוא חשוב להורים שלו.

וכאן המקום להזכיר – שזמן האיכות שאנו מעניקים לילדים חייב להיות מנותק מטלפונים, מחשבים וכל דבר שיכול להסיח את הדעת. זה רק אתם והם. זה הזמן הכי יפה שלכם ביחד.

מאמרים נוספים בנושא:

הורים, תגידו מילה טובה!

המאמן האישי שלו

ככה אהבה אותנו אמא

בדרך להצלחה

גם אתם הייתם ילדים

לבנות עם אהבה

לך בתי מאבא

אמא, קצת קשה לי

תפילה של אמא

יש מקום רק לאהבה

הנוסחה המוצלחת: תנו את מה שיש!

הפרי והמראה

זה מתחיל בדוגמה אישית

חינוך באהבה – בגן החינוך – הספר שעשה מהפך בחינוך הילדים בבתים רבים!

זמן איכות הוא עוד נדבך אדיר שבונה את הקשר בין ההורים לילדיהם. זה יכול להיות במשחק משותף, שיחה מתוקה, טיול או אפילו הכנת שיעורי הבית. סבלנות והבנה הן מילות המפתח בקשר ובזמן המיוחד הזה! אם הורה מפגין חוסר סבלנות לילד, תהיו בטוחים שהילד מיד ירגיש את זה. כי ילדים כמו ילדים, ניחנו ברדארים הרגשיים והמיוחדים שהקב"ה העניק להם, מה שתיתן להם – זה מה שהם יחזירו לך. לא סתם אני אומר שכל ענייני המשפחה – הן בזוגיות והן בחינוך הילדים – הם מראה ששמים לבני הזוג או להורים משמים כדי שיחשבו מסלול, יתקנו מידות וישפרו דפוסי התנהגות.

ישנו סיפור מדהים מהגמרא הממחיש את נקודת הסבלנות וההבנה, שני הפרמטרים החשובים במשוואת חינוך הילדים:

מסופר על רבי פרידה שהיה מלמד את אחד מתלמידיו כל פסקה במשך 400 פעם! חוזר שוב ושוב וכך 400 פעמים, לא פחות! עד שהתלמיד היה אומר "הבנתי".

פעם אחת, כשרבי פרידה לימד את אותו תלמיד פסקה מסוימת בלימוד, הגיעו אליו כמה אנשים להתייעצות בעניין דחוף מאוד. רבי פרידה טיפל בנושא הזה ושב אל תלמידו. הלימוד הסתיים אך התלמיד עדיין לא הבין. וזה היה פלא בעיני רבי פרידה, שהרי הם למדו את הפסקה הזו כבר 400 פעמים…

"מה קרה?" שאל רבי פרידה את תלמידו.

"חששתי שתצטרך ללכת עם האנשים האלה" השיב התלמיד, "לכן איבדתי את הריכוז".

"לא נורא" השיב הרבי במתיקות אבהית, "בוא נתחיל שוב". והוא החל ללמד את התלמיד את אותה פסקה שוב 400 פעמים עד שהוא הבין.

סבלנותו המדהימה של רבי פרידה והמסירות המיוחדת שלו בדרך בה לימד את תלמידו עשו רושם עצום בבית דין של מעלה. הגמרא מספרת שיצאה בת קול משמים ושאלה את רבי פרידה, "מה תעדיף – עוד 400 שנים של חיים בעולם הזה או גן עדן לכל הדור שלך?". רבי פרידה בחר את האופציה השנייה – גן עדן לכל הדור שלו. כשכר על בחירתו, הקב"ה העניק לו את שתי המתנות – אריכות ימים אדירה – 400 שנים נוספות וגן עדן לכל דורו.

סיפור הגמרא המדהים הזה (ערובין נ"ד) מעורר פליאה עצומה! מהיכן זכה רבי פרידה בסבלנות מיוחדת זו? תארו לעצמכם כמה הוא היה יכול ללמוד ולהשיג לעצמו ברוחניות שלו בזמן הזה, במקום "לבזבז" אותו על תלמיד בור שצריך ללמוד אותה פסקה מהדף 400 פעמים, וכל זה רק כדי שהתלמיד יאמר בסופו של דבר "הבנתי" והם ימשיכו לפסקה הבאה?!?

אבל לרבי פרידה הייתה אהבה עצומה לתלמידו ולתורה שזה אפילו לא הפריע לו לחזור על כל פסקה מאות פעמים. הייתה לו אהבה עצומה וסבלנות לילדיו של בורא עולם עד כדי כך שהוא לא יכול היה לסבול את העובדה שאי-מי מהם לא יהיה מסוגל ללמוד. להעלות חיוך על פניו של התלמיד שזכה ללמוד אפילו פסקה אחת! גם זה היה חשוב לו מאוד.

אהבתו וסבלנותו של רבי פרידה מהוות מגדלור עצום לכולנו.

כל הורה צריך לבדוק את עצמו היכן הוא אוחז בשתי המידות הנפלאות הללו – אהבה וסבלנות, שהן מפתח אדיר להצלחת חינוך הילדים, זוגיות ובחיים ובכלל.

ובואו לא נשכח שאנחנו יכולים להצליח כהורים רק אם אנחנו באמת אוהבים ורוצים להיות הורים!

הורות היא המשימה החשובה והעיקרית שלנו בחיים. בואו נקיים את האחריות הנפלאה הזו בשמחה גדולה ולא נשאיר אותה לבייביסיטר של הדור הזה – המחשב, הטלוויזיה ושות'. הילדים שלנו יותר מדי יקרים כדי שהדברים האלה 'יחנכו' אותם.