פרשת השבוע מקץ – לב הניגון

מספר לנו רבי נחמן מברסלב, שכאשר שלח יעקב את בניו עם מנחה אל יוסף הוא למעשה שלח איתם ניגון של ארץ ישראל. ההנחיה שלו כלפיהם הייתה: כאשר תפגשו את יוסף, תוציאו כלי ניגון ותנגנו לפניו את הניגון שאומר לכם, ועל ידי זה כיוון להפוך את לב המושל המצרי לטובה. זאת, משום שניגון נעלה מרכך את הלב, עוקף את חומות השכל ומשבר את כל מנגנוני ההגנה. זה סוד הכתוב – "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם", בחינת כלי זמר של ארץ ישראל.

יעקב ביקש לפעול כך על יוסף, הרי זה דבר ידוע שכל רועה יש לו ניגון מיוחד משלו, וניגון זה מתהווה לפי העשבים הנמצאים במקום בו הוא רועה, כי כל בהמה יש לה עשב מיוחד למאכלה וכל עשב יש לו שורש גבוה שממנו הוא יונק. ושורש הכל – הוא הניגון. כל הדברים הללו משפיעים על הרועה, כפי שרואים בחוש אצל מנהיגים בשר ודם, שהניגון של המנהיג מתהווה כפי אותם בני אדם הכפופים אליו, ותפקידו של מנהיג הוא לנצח על התזמורת – לכוון את כל אחד מתלמידיו להביע את צליליו בזמן במקום במינון ובתדר הנכון, כך שמסך כל הצלילים תיווצר סימפוניה הרמונית.

והניגון שהרועה מנגן מציל אותו, כי כמו שרוחו של רועה הצאן יכולה להידרדר בגלל הקרבה והשהייה ליד הבהמות, ורק הניגון מעלה אותו ומחזק אצלו גדר אדם, כך המנהיג האנושי זקוק לניגון תמידי שיתנגן בליבו, כי הסמיכות שלו לאנשים הנמצאים בשלב התפתחות נמוך עלול להשפיע עליו לרעה. אך על ידי הניגון הוא עולה ואף מושך עמו למעלה את כל תלמידיו, משום שלניגון שבקדושה יש כוח גדול להעלות את כל הצדדים הנמוכים שבנו, לעורר בנו רצונות השתוקקות ויראה. 

זה העניין שאחרי פרשיות הקרבנות, הנאמרות בתפילת השחר, אומרים פסוקי דזמרה, להורות על עניין זה – שעיקר בירור רוח הבהמיות נעשה על ידי זמירות וניגונים, כי על ידי אמירת הקרבנות מבררים את רוח האדם מרוח הבהמה, אך עיקר שלמות הברור הוא על ידי הניגון, משום שהניגון שייך לעולם הרוח. ולא סתם לעולם הרוח, אלא לחלק היותר גבוה שלו. לכן שרים שירי שבת – להעלות את כל האכילה לשורשה העליון.

וזה עוד חלק קטן ממה שידע יעקב בסוד הניגון – שלמלך יש חלקי ניגון כוללים יותר. ליעקב היה ברור שככל שהממשלה של האדם גדולה יותר כך יש לו יותר עשבים תחתיו. כלומר, יותר שפע מהנשמות זורם אליו, מכיוון שכל אחד מהמונהגים שלו מביא את שפע הניגון שלו אל הכלל.

לכן, למרות שיעקב לא ידע שמדובר ביוסף אלא רק ממה שסיפרו לו השבטים את הנהגותיו, הוא שלח לו ניגון השייך לשר גדול כמותו, כי יעקב הסתכל בשכל של כל דבר והבין שזו הזדמנות פז להמתיק את המנהיג הזה עם ניגון של ארץ ישראל, לכן אמר לבניו "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם", שיבואו לפני יוסף ופשוט ינגנו לפניו כאלה ניגונים שימשכו את ליבו אל הטוב, שיעוררו בו רצון להטיב עמהם. וזהו "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" – שכל הדברים הללו מרמזים למשקולות ולמידות של הניגון, והשבטים היו בסוד "עלמות שיר" "ועלמות תופפות", לכן נתן להם יעקב שליחות זו כי ידע שביכולתם לפעול עם יוסף את סוד הניגון.

זה בדיוק מה שיעשה משיח יודע נגן – הוא יכבוש את כל העולם בניגון עם כינור של 72 נימי חסד שיבקעו את כל קשיות גידי הלב של כלל הנבראים. אמן.