אאוריקה!

לפעמים, יש לי רעיונות. הם יורדים משום מקום וזה ממש מרגיש כמו הברקה. או כמו שאמר ארכימדס – "אאוריקה" ("מצאתי" ביוונית) אחרי שגילה את עיקרון הציפה במים. מאז אנו משתמשים במושג הזה כדי להעביר תגלית מפתיעה.

וזה באמת מפתיע כשזה בא, בעיקר כי זה מרגיש "לא שלך" או "לא ממך". כשרעיון ממש טוב נופל עליך זה מרגיש קצת כמו לזכות בפיס, ויש מעין שמחה עם התחושה שנפל בחלקך כבוד מיוחד.

התהליך הזה יכול לקרות בכל מקום, למרות שאני מוצאת אותו נדיר יותר בדור הזה, בעיקר כי אנחנו כל כך עסוקים במסכים עד שלא נשאר כמעט זמן להרפות ולבהות. רעיונות טובים באמת יכולים להגיע רק כשהמוח פנוי להגיגים ולמחשבות (וזה קורה בעיקר במקלחת – לשם לרוב אי אפשר לקחת את הסלולרי, למרות ששמעתי על כיסויים מיוחדים המאפשרים זאת ר"ל).

דיברתי עם אומן יוצר שיש לו הספקים לא נורמליים של יצירה בכל מיני תחומים. אחת התובנות שלמדתי ממנו היא, שלא צריך זמן מסוים בשביל ליצור, לייצר או להמציא. זה עשוי לקרות בכל מקום ובכל שעות היממה, רק צריך להיות פתוח ומזומן לקבל את זה.

ועוד דבר שהוא אמר לי: ברגע שהידיים שלנו פתוחות לקבל את האוצר הזה, ולתעד אותו שלא יעלם ויתמוסס, אז יגיע וודאי עוד אחד אחריו. אבל אם נתעלם ונעביר את המחשבה, לא בטוח שנזכה לעוד מתנה שכזאת.

מאמרים נוספים בנושא:

עשיתי לעצמי את היום

בחיים יש הפתעות
חזקה, זה לא מילה
ניסים קטנים
עכבר הכסף

זה בוחן פתע
החלום של חבר שלי

מתוך הגינה

אומנים אינם מיוחדים משאר בני האדם. הם פשוט פיתחו את האינטואיציה לקבל ולהכיל, פתחו את ערוץ ההשראה, ובעיקר את האמונה שהעבודה שלהם היא להשאיר את הצינור פתוח ובלי סתימות.

אם נפעל לפי העיקרון הזה, אזי יתממש הפוטנציאל הקיים בכל אחד מאיתנו להעביר חידוש לעולם. אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה – האחד טוב במספרים ומסוגל להבין את המתמטיקה של הקיום ולהוכיח עלומות, השני מנתח שצריך למצוא פתרון יצירתי לבעיות שצצות בזמן הניתוח, והשלישית יודעת להניח חפצים ורהיטים בצורה אסתטית שעשויה לרפא את הנפש.

לכולנו יש אפשרות להשפיע לטובה על העולם והאחר, והדבר היחיד שצריך כדי לממש את השליחות הזו הוא – להאמין ולהיות מספיק אמיצים להסכים להקשיב, ואחר כך גם לפעול בפשטות על פי הסיבות שהקב"ה שלח לנו.

ברגע שהידיים שלנו פתוחות לקבל את האוצר הזה, ולתעד אותו שלא יעלם ויתמוסס, אז יגיע וודאי עוד אחד אחריו…

הערוץ האישי הוא מה שעשוי להשפיע על הערוץ הכללי ולהביא אותנו לתודעת גאולה אמיתית. הקשר הבלתי אמצעי עם דבר השם ומימושו בעולם, הוא אולי כמו השיח של משה ואהרון עם הקב"ה ביציאת מצרים. גם אלינו הוא מדבר. גם אנחנו יכולים להעביר את מסריו, אם רק נתכוונן לשם ונאמין שגם אנחנו נבחרנו לשליחותו, שגם אנחנו יכולים לצאת ולהוציא אחרים ממצרים. רק צריך להעז.

בעולם כה מבולבל, מעורבב ומוסתר, הספק ואי הידיעה יכולים לגרום לאדם להשתגע, לכן אני משתדלת להתפלל הרבה על בהירות העצה, על אוזן קשובה ופתוחה ועל התחושה שאני רק צינור – שזה לא שלי ולא בשבילי.

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com