החיים על פי פייסבוק
אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן, הרשתות החברתיות. רק שיש גם צד אפל לכל העסק הזה: הן מציגות רק חצאי אמיתות. שרון רוטר על מחיר השיתוף ושם המשחק שכדאי להכיר.
"וואו. ראיתי בפייסבוק שאת פותחת קורס/ סדנה/ שנסעת/ שהיית/ שחזרת/ שקנית" אומרים לי כולם, גם אנשים שקרובים אלי או השכנות. "תתחדשי! כל הכבוד! ישר כוח! אלופה"… והתגובות מלוות בלבבות, אימוג'ים מתפעלים, סמיילים שמחים ומלא לייקים….
חברים, עוד לא קלטתם שהרשתות החברתיות מציגות רק חצאי אמיתות? שתמיד אפשר לשים פילטר מחמיא על התמונה, להראות ולמחזר את ההצלחות שלנו? אפילו אם בחרתי לשים תמונה מכוערת שלי, עדיין היא תסחט מחמאות.
ככה זה ברשתות החברתיות.
אז אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן – כי מצד אחד הן היחידות שבאמת מאפשרות את חופש הביטוי (במסגרת האלגוריתמים המתוכנתים). ומהצד השני, הן מציגות אשליה של מציאות שקשה מאוד לא להאמין לה.
הבעיה היא שכמעט ואי אפשר להימנע מהמשחק הזה, כי אם אתה עצמאי או בעל עסק אתה חייב להשתמש בהן כדי לקדם את עצמך. והיום לא מספיק רק לשים פלייר או מודעה על איזה לוח מודעות, כי כל אחד חייב לספר את הסיפור מאחורי המותג שלו, ורצוי שזה יהיה כמה שיותר אישי, אינטימי ואם אפשר עם איזו דרמה, טרגדיה או משבר שהביא אותי עד הלום.
מאמרים נוספים בנושא:
זה בחינת "אם אתה לא שם, אתה לא קיים", או קיים פחות. ראיתי במו עיניי את אותם אנשים שמשתפים תדיר ו"עובדים" ברשתות, שבאמת הצליחו להעלות את המודעות של המותג שלהם ולקבל יותר עבודה.
ואולי זו גם אשליה של הרשת?
בכל מקרה, לכל מי שמציינת לטובה את הפעילות שלי, לכל אותם שחושבים שחיי הם יצירת סדנאות, פרויקטים חדשים, חופשות זוגיות במדבר או ראיונות עם כל הסלבים הכי שווים בתעשייה – אני מקפידה לענות: "לעולם אל תאמין לרשתות החברתיות".
עם יד הלייק, אהבתם את המסר? שתפו עם החברים והמשפחה ותוסיפו מלא אימוג'ים…
וזה לא שזה לא באמת קרה, זה פשוט לא כל האמת. כי לקחת חתיכה מהחיים ולהאיר אותה זה טוב ונחמד, אבל זה לא אומר שכל החיים הם כאלה. ועצם זה שבחרתי לשים דווקא את התמונה הזאת, לכתוב איתה את הטקסט ולערוך אותו עד שיהיה הכי מדויק – זה ממש לא משקף את החיים. כי החיים זה בליל של רצונות של ילדים, מחשבות ודמיונות. החיים הם הרבה כביסות וכלים ולחשוב מה להכין לאכול בבוקר בצהריים ובערב. החיים הם לרוב לא מדויקים, לא זוהרים ובלי פילטרים.
וכמו לכל דבר בעולם, גם לשיתוף הזה יש מחיר.
ברגע שהבנתי שזה שם המשחק החדש, שהיום אם אתה רוצה להישמע ולהשפיע אתה חייב להשתתף במונופול הזה – חשוב גם לומר בקול שזה עלול להתיש, שזה לפעמים קרוב ואינטימי מדי, שזה גורם להרבה כאבי לב, קנאות ושורף טונות של זמן וריכוז, ולא משנה מה אני מרגישה לנוכח פוסטים של אחרים, אני מזכירה לעצמי לעולם, אבל לעולם לדעת – שיש חיים בפייסבוק, ויש את אלו האמיתיים – והם הרבה יותר צבעוניים במציאות.
* * *
שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור